Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 173
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משנה ב"מ דף ס"ה ע"ב:
שם בגמ' וכדאמר רב ששת בריה דרב אידי לרב פפא:
כמימרא דרב נחמן דטרשא שרי וכפי' התוס' בדף ס"ג ע"ב בד"ה דא"ל יהיבנא לך וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו בשם ר"ת וה"ה בפ"ח מה"מ בשם הרשב"א ובעל המאור:
כדא"ל רב נחמן לרמי בר חמא שם ושם במשנה דס"ה:
לשון הרמב"ם בפ"ח מה"מ דין ד' וכתב ה"ה שנראה שהוציא זה מהירושלמי גבי כיתנא דרב חסדא וכדעתו וכדעת הרי"ף דלא פסקו כרב נחמן דטרשא שרי:
תוספתא כתבוה הרי"ף והרא"ש שם:
ירושלמי וכתבוהו הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם בפ"ה מה"מ:
טור וכ"כ ה"ה שם ושכ"כ הרמב"ן בתשובה וש"פ שלא יהא קרוב לשכר ורחוק להפסד:
שם וכ"כ הרשב"א בתשובה:
ב"י מדברי הטור ח"מ שכתב בסי' ס"ו סכ"ט אצל מ"ש בשם בה"ת המוכר שטר משכונות:
כ"כ בה"ת בחלק ג' דלא גרע משטר שיש בו רבית דגובה את הקרן:
ריב"ש ופי' עזר הכנסת הקהל מן מוכרי יין ומוכרי בשר:
ברייתא שם דף מ"ו וכשינויא דרב אשי שם:
תלמידי הרשב"א בשם הרמב"ן וכפי' רש"י שם וה"ל בפירות וכיון דיש לו מותר:
מימרא דרב נחמן האי מאן דיהיב זוזי לקיראה וכו' שם דף ס"ג ע"ב:
שם בגמרא כיון דמחוסרי גוביינא כמאן דליתנהו דמי: (°) בתוס' פירשו כגון פרה וטלית ונלענ"ד דהטעם דכיון דנותן לו סתם אפרה וטלית ואין שומתן ידוע לא בשעה שמקבל המעות ולא בשעה שמחזירם ולא שייך בהם לומר יצא השער לא גזרו בזה חכמים דלא מחזי כרבית כיון שיכול ליתן לו איזה פרה שירצה שתהיה פחותה בשווי הדמים וכן בטלית:
מימרא דרב וכלישנא בתרא שם דף ס"ד ע"א הסכמת הפוסקים: (°) שם בגמ':
ל' הרמב"ם בפ"ח מה' מלוה דין ה' ממימרא שם דף ע"ג ע"א ופסק כרב דידוע דהלכה כרב באיסורי: (°) נלע"ד שהוא כתירוץ הראשון שבתוס' אהא דמה שעיזי חולבות מכור לך מותר כמבואר בסעיף דלעיל דהתם אין רגילות לזלזל בשביל המתנת יום או יומים:
שם ומודי רב וכו' וכפירוש התוספות בשם ר"ת:
שם מימרא דשמואל להנהו דשבשי שבשא וכו' וכפי' התו' בשם ר"ת:
גם זה שם דף ע"ג ע"א מימרא דרבא להנהו דמנטרי באגי וכו': (°) כיון דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף אם מוסיף להם בשכר אין כאן שכר המתנה אלא אוזיל מוזיל לגבייהו:
שם ע"ב כדאמר רב אשי לרבא מברניש וכו' דמעיקרא דחמרא חמרא וכו' ומה דאיתא התם טבת לאו דווקא ה"ה ניסן וכמ"ש התוס' בדף ס"ד בד"ה אי תקפה וכו':
מימרא דאביי שם דף ס"ד ע"א:
כתירוץ הראשון שבתוס' שם:
טור בשם הרמב"ם בפ"ח מה"מ וכתב ה"ה שם אולי זה ביאור לטרשא דרב חמא שם בגמרא דף ס"ה ע"א:
ברייתא שם דע"ב ע"ב:
שם בתוס' דע"ג ע"א:
מטרשא דרב חמא שם דס"ה ע"א כפי' רש"י והתוס' שם:
ל' הרמב"ם בספ"ט מה"מ ממעשה שם דע"ג בסורא אזלי ארבעה וכו' וכתבו התוס' שא"צ ליתן לו שכר עמלו בההוא הנאה דמגלי להו תרעא פי' שמכירין אותן הבעלי בתים שלשם ונותנין להם בהקפה או מוזלי לגבייהו כדאיתא שם בגמרא:
בעיא שם ונפשטא:
הריב"ש לפי שזו הלואה היא וקוצץ לו דבר קצוב ברבית:
שם לפי שאין כאן הלואה אלא כעין מכר: