Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 239
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשון הטור וכ"כ הרמב"ם אחר קצת דברים אלו בפ"ד מה"נ:
נתבאר לעיל בסימן ר"י:
לעיל סי' רי"ז:
לעיל סימן רל"ג ורל"ד:
לעיל סימן רי"א:
טור בשם אביו הרא"ש:
ברייתא נדרים דף כ"ה ומפרש שם כגון רב כהנא ורב אסי וכו' ומפרש שם הר"ן וה"ה שבועות זרוזין שרי וכך איתא בירושלמי כו' דומיא דמתניתין וגורס בדף כ"ד ע"ב בברייתא כן שבועות הבאי מותרות ומפרש דוקא במידי דשייך ביה גוזמא כגון ראיתי כיוצאי מצרים וכו' וכ"כ הרא"ש שכך שנויה היא בתוספתא וכן כתב הראב"ד בהשגתו שם ועיין במ"ש בסוף הסימן:
הר"ן בשם הירושלמי:
תוס' בשבועת דף כ"ח ע"א דגרסי שם בגמ' דנדרים כך שבועות הבאי אסורו':
פ"ג מהל' שבועות (°) ע"ש סעיף י"ד בהג"ה דבמקום שיש עונש מיתה מקרי שבועת אונס ולא חילק אם יש חילול השם בדבר ובאונס ממון שלא כדין כתב והוא דליכא חילול השם בדבר:
מהרי"ק שורש נ"ב (בשם מהר"י מקורב"ל) והרשב"ץ בשם י"א:
ב"י ודינו מבואר בח"מ סי' ר"א:
משנה שבועות דף כ"ה ע"א:
משנה שם דף כ"ז ע"ב:
הרשב"ץ (ותשובת מ"ע סימן מ"ח):
טור בשם אביו הרא"ש מדברי התוספות אהא דאיתא בגמ' מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות נזיר דף ג' ע"ב:
הרשב"א בתשובה ושכן מצא סעד מד' הרמב"ם:
תשובת הרשב"א והיא בתשובות להרמב"ן:
תשו' הרא"ש כלל י"א:
תשובה להרמב"ן סי' רע"ב:
כרבא שם בשבועות דף כ' ע"ב:
טור בשם ה"ר יוסף אב"ן מיגאש וכ"כ הרא"ש בשמו ובשם הראב"ד וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מה"ש:
טור וכ"כ הר"ן שחוכך בזה להחמיר:
שם בסי' ר"ו לדעת הרמב"ן וכ"כ הר"ן רפ"ק דנדרים בשם הרמב"ן ושכן נראה דברי רש"י (פ"ג דשבועות וכ"נ מטור ורא"ש):
משנה נדרים דף י"ז ע"א:
מימרא דרבא שם דף י"ח ע"א וציינתיו לעיל סימן רל"ח סעיף כ"א:
בב"י דס"ל דכ' יום עולים לכאן ולכאן כדין הנשבע על תשעה ככרות וחוזר ונשבע על י' כדלעיל סי' רל"ח סעיף י"ב וציינתיו שם:
בר"ן שם בפירושו:
הטור מהא דאיתא בנדרים דף כ"ה ע"ב היכי דמי שבועות שגגות כגון רב כהנא ורב אסי וכו' וכפי' הרא"ש והר"ן שם:
מימרא דרבא שבועות דף כ"ח ע"א וכתבו התוספות והרא"ש שם מעובדא דההיא אשה שאמרה יהנה סם המות וכו' גיטין דף ל"ה ע"א אע"ג דאנוסה היתה שהיתה סוברת לישבע באמת שאני התם שפשעה מתחלה דה"ל למידק בשמירתה לפי שסופה לבא לידי שבועה אם תאבדנו:
מסקנת הגמרא נדרים דף ט"ו ע"א:
ג"ז שם ע"ב: (°) דין נשבע לפרוע לחבירו בשבעה בניסן ואירע אותו יום בשבת ע' בח"מ סימן ע"ג ודין קהל שעשו תקנה באיסור רבית קצוצה שאין בתקנה שלהם וחרם שהחרימו עליהם כלום הביאו ב"י בסימן זה בשם תשובת הרא"ש כלל י"א: