Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 301
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשון הרמב"ם בפ"י מהלכות כלאים (דין י"ב י"ג) מבריי' ביצה דף י"ד ע"ב יומא דף ס"ט ע"א:
מימרא דר"ש בן פזי וכו' משום קהלא קדישא דבירושלים שם:
שם דף ט"ו ע"א ויומא שם האי נמטא גמדא דנרש שריא ופי' רש"י נמטא בגד שקורין פלטר"א בלע"ז גמדא קשה דנרש מקום שריא לישיבה:
ל' הרמב"ם לישב ולהסב עליהן:
ירושל' הביאו הר"ש שם והרא"ש בהל' כלאים והטור:
שם מסטווה וכפי' הב"י:
ב"י פירש בגד עשוי מלבדים ולדעת הרמב"ם דלבדים אסורים מדאורייתא וציינתיו לעיל בסעיף א' אפילו הם קשים כנמטא גמדא דנרש אסור להעלותם עליו ולדעת התוספות והרא"ש דמתירין אפי' להעלותן עליו אם הגיעו לקושי דנמטא גמדא דנרש מי מפיס אם הגיעו לקושי דנמטא גמדא דנרש אם לאו הלכך יש ליזהר וכו': (°) ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהו כדלעיל בסעיף א':
טור מדברי אביו הרא"ש בהלכות כלאים מהירו' שם:
משנה ב' פ"ט דכלאים:
וכפי' הר"ש שם בפירוש המשנה כן משמע במנחות דף מ"א ע"א:
ל' הרמב"ם שם כפי פירושו בפי' המשנה בכלאים שם וכתב אם לבש כן לוקה וע"ש בכ"מ שם:
עי' במ"ש בסי' דלעיל בהג"ה דסעיף ו':
מימרא דרבי יוחנן נדה דף ס"א ע"ב:
הרמב"ם שם מדין הכרים והכסתות וציינתיו לעיל בסעיף א':
שם במשנה וטעמא דלא שרי בקשה אלא בהצע' שהיא מדרבנן ולא בהעלאה שהיא מדאורייתא:
ברייתא נדה דף ס"א ע"ב:
כפי' הרמב"ן והרא"ש שם:
משנה ג' פ"ט דכלאים וכפי' הרמב"ם שם בפ"י וכר"א שם במשנה שכן פסק הירושל' ומשום דבתוספתא מפיך דר"א לדרבנן:
כפי' הר"ש שם בפירוש המשנה:
כפי' הרמב"ם שם:
הרא"ש שם בשם הירושלמי:
ממימרא דעולא ביצה דף י"ד ע"ב וכפי' רש"י שם וכ"פ הרמב"ם והרא"ש:
מתשובת הרא"ש כלל ד' וכפי' הב"י:
ירושלמי בפ"ט דכלאים וכתבוהו הר"ש והרא"ש והרמב"ם בפ"י:
מימרא דרב פפי ביצה דף ט"ו ע"א: (°) בשם הרמב"ם ופי' הכ"מ שהוא פי' מנעל של זרב במשנה ז' פ"ט דכלאים וכפי פירושו מ"ש בירושלמי שם ומ"ש ואין לו עקב שתבנית המנעל הוא כן אבל לענין דינא ביש לו עקב נמי מותר דאין לך קשה כעור רגל העקב ולע"ד נראה שהוא מנעל שאין לו עור אלא מתחת לרגל ונמשך למעלה כנגד האצבעות מעט שלא יגוף אותם וכן כנגד צדדיו ואחורי העקב מעט מזעיר ועושים נקבים באותן צדדים וקושרים אותן במשיחה למעלה והיו מניחים על העור בגד של כלאים שיהא נוח לדרוס עליו ופי' אין לו עקב שאין לו עור סביב העקב וכיוצא בזה ראיתי שם במדינות ליטא ופירוש זה קרוב למ"ש בזה הרב תוי"ט בפי' המשנה:
הרמב"ם שם כרב פפא וכדמסיק רב אשי ביצה דף ט"ו ע"א:
מהתוס' וכן משמע בירושלמי:
מברייתא ובאיסטמא לחצר וכו' שבת דף נ"ז ע"ב וכן פי' הרי"ף שם:
משנ' סוף כלאי':