Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 380
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברייתא מ"ק דף כ"א ע"א ומייתי לה שם דף ט"ו ע"ב מקרא שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה וכו':
ברייתא שם ע"ב:
שם בתוספות בשם פי' הרב ושכן הוא משמעות הגמרא שם ושהכי תניא במסכת שמחות וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ה וכ"כ כמעט כל הפוסקים כולם ומפרש בירושל' הטעם משום דכל שלשה ימים הנפש טייסא על גופא סברא דאיהי חזרא גביה כיון דאיהי חזייא דאשתני זווהון דאפויי היא שבקה ואזלה לה ורבינו ירוחם כתב בשם הראב"ד משום דאמרו חז"ל ג' לבכי ואם יעסוק במלאכה הוא מתעצל בבכי:
שם במסכת שמחות:
לשון הרמב"ם שם מהירושלמי ומעובדא דגוריון בריה דרבא וכו' וציינתיו לקמן בסעיף כ"א:
כדיוקא דרב שישא בריה דרב אידי ממתני' דתניא כוותיה מ"ק דף י"א הסכמת הפוסקים:
ברייתא באבל רבתי וכפירוש הרמב"ן בספר תורת האדם:
ברייתא שם וכן משמע במ"ק דף י"א ע"ב:
הרמב"ן בסת"ה והסכים הרא"ש בפסקיו לדבריו וש"פ:
רא"ש שם בברייתא דלעיל וש"פ:
ג"ז שם וכ"כ הטור בשמו:
טור בשם אביו הרא"ש:
שם מדברי הרמב"ן בסת"ה:
שם כשם הגאונים וכ"כ הרמב"ם בפ"ה:
שם בסת"ה וש"פ:
ברייתא מ"ק דף י"א ע"ב וכמ"ש הראב"ד בשביל שבעל השדה הוא אבל לא ימנעו מלעבדה:
הרא"ש ממשמעות הברייתא וכ' בשם הראב"ד הטעם משום דארעא לאריסותא קיימא וכו' וכיון שזה היה אריס מקודם לכו מסתמא לא מסלק ליה וה"ל כמי שהיתה אצלו מושכרת מתחלה:
מלשון הברייתא שם וכמ"ש הראב"ד שבחמור וגמל וספינה הוא דרך בני אדם להחליפו מזה לזה וכל המרבה בשכרו קודם והיוקר והזול לפי הזמנים:
טור בשם הרמב"ן:
שם בשם י"א דשאני ארעא דלאריסותא קיימא ולא נקרא שם בעלים עליה משא"כ בדברים אחרים וציינתיו לעיל סעיף י"א:
ל' הטור ממימרא דשמואל וכדמוקים לה רב פפא ורב משרשיא שם דף י"ב ע"א וכפירש"י בלשון ראשון שאע"פ שקבלו המלאכה בקבולת קודם האבל אסור מפני מראית העין שלא יאמרו ראו זה שמסר מלאכתו לאחרים בימי האבל ולא ידעי דקבולת היא גבייהו:
טור בשם הרמב"ן בסת"ה מטעם שציינתיו לעיל סעיף י"א ואין חוששין לחשד שלאחר זמן כשיראו שהעובד כוכבים יוצא ממנה והישראל אוכל פירות שאין בני אדם פונים מכל עסקיהם לומר חרש זה בכאן והיינו סבורים שהוא אריס וכו':
שם מטעם חשד הנ"ל:
ירושלמי הביאו הרי"ף בפ"ב דמ"ק דאסור לכל ובעובדא דמריון בריה דרבין וכו' בבבלי דף י"א ע"ב מסיק דבאדם חשוב שאני ותירץ הראב"ד דבירושלמי איירי בפרהסיא וכ"כ הרמב"ם בפ"ה ובבבלי איירי בביתו:
בריית' באבל רבתי פרק י"א וכתבה הרמב"ן בסת"ה וש"פ:
מהרי"ק בשורש נ"ה:
לשון נימוקי יוסף מברייתא מ"ק ריש דף כ"ז ומדברי הרמב"ם בפרק י' מהלכות אבל:
ברייתא מ"ק דף כ"ב ע"ב:
כפירוש הי"מ שהביא הנ"י וכ"כ התוספות שם ובכ"מ שם פ"ו פי' דאחר ז' תוך ל' מיירי דומיא מאי דתנן בפ"ק דתענית דף י"ב ע"ב עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן:
ירושלמי סוף מ"ק הביאו הרא"ש שם בפסקיו שפירשו כן והביאו הטור: