Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim, Part One, The Prohibition Against Lashon Hara, Principle 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יז) שלא ידברו. הוא מבבא בתרא ל״ט הנ״ל בגמרא דלא תיפוק לכו שותא במחאה והוא הדין בלשון הרע וכנ״ל.
(יט) דדוקא וכו'. דהמספרין אין נכנסין בכלל החשבון, דבאמת מצוי הוא מאד שהמספרין מתחרטין אחר-כך שהם היו המוציאין הלעז על פלוני וכמאמרם ז"ל רשעים מלאים חרטות, ונזהרים אחר כך מלספר זה לשום אדם, אך אם סיפר בפני שלשה אין אנו חוששין לזה מטעם דבלאו הכי בודאי יתגלה לבסוף דחברך וכו', מה שאין כן בזה דאנו צריכין להצטרפותו אסור. ובזה יהיה גם כן ניחא מעשה דר' יהודא בן גרים הנ"ל דר' יוסי ששתק יהיה בודאי נזהר גם כן מלגלות בענין זה לספר המעשה כאשר הוא וכמו שהיה לבסוף שנענש גם כן ממלוכה עבור זה ולא נשאר כי אם הוא ור"י בן אלעאי וליכא באפי תלתא, ובלא"ה גם כן ניחא וכנ"ל בכמה מקומות:
(יח) אפשר דמותר. מקור הספק הוא ממה שמשמע בבבא בתרא (ל״ט שם) דבמחאה אם אמר לא תימרו ליה הוי מחאה משום דכוונתו היה ליה לא תאמרו לאחריני תאמרו ע״ש ואפשר דאף על פי כן יש לחלק בין לשון הרע למחאה וצ״ע.