Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Fourth House, The Second Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולענין בשר שנתעלם מן העין איפליגו בה רב ולוי דרב אסר ולוי שרי ומוכח בהדיא בגמרא דרב מחמיר בבשר שנתעלם מן העין טפי מנמצא ביד נכרי דאילו נמצא ביד נכרי כל היכא דמקולין וטבחי ישראל מותר דרובה היתירא ואזלינן בתר רובא אבל נתעלם מן העין לעולם אסור דחיישינן לעורבים ושרצים ועורבים ושרצים מכ"ע שקלי ורובא דעלמא איסורא היא ולוי שארי דלא חאיש לנתעלם מן העין ואמרינן בגמרא דרב חנן מנהרדעא איקלע לבי רב כהנא לפום נהרא במעלי יומא דכפורי אתו עורבי שדו כבדי וכולייתא א"ל שקיל אכול האידנא ודאי דהיתירא שכיחי טפי והשתא האי עובדא אתי כלוי דאילו לרב ודאי אסירי דהא לדידיה אפילו במוקלין וטבחי ישראל דרובה היתירא אסור בשר שנתעלם מן העין ואמרינן רב חייא בר אבין איתבר ליה כרכשא ביני דני אתי לקמיה דר"ה א"ל אית לך סימנא בגווה א"ל לא אית לך טביעות עינא בגוויה א"ל אין אי הכי זיל אכול רב חנינא חוזאה איתבר ליה גבא דבשרא אתא לקמיה דרב נחמן א"ל אית לך סימנא בגוויה א"ל לא אית לך טביעות עינא בגוויה א"ל אין אי הכי זיל אכול והני תרי עובדי כרב אתו דאי ללוי כיון דשרי נתעלם מן העין הכי ודאי אפילו בלא טביעות עינא מישרא שרו והשתא תמיהא טובא שמעתא והני עובדי דפליגי אהדדי. ותרצא דשמעתא מחוורתא דמלתא דהני עובדי כולהו כלוי וע"כ לא איפליג לוי בהדי רב בנתעלם מן העין אלא במאי דמחמיר ביה רב טפי מנמצא ביד נכרי דאסר ליה אפילו היכא דרובא היתירא ובהא פליג לוי עליה דלוי סבר דנתעלם מן העין כנמצא ביד נכרי דודאי חיישינן לעורבים ונמצא בפי עורב כנמצא ביד נכרי דחששא בעלמא הוא ולא חיישינן לעורב למישקל מכולי עלמא אלא מדוכתיה וכל היכא דבדוכתיה רובא היתירא כשר והיכא דרובא איסורא או מחצה על מחצה אסור נמצא בפי עורב או נתעלם מן העין דחיישינן לעורבים ושרצים דשקלי הא ומייתו אחרינא והלכתא כלוי והיינו דרב חנן דשרינן ההוא יומא משום דהיתירא שכיחי טפי בדוכתייהו ואידך עובדי דרובא איסורא בדוכתייהו או מחצה על מחצה בעינן סימנא או טביעות עינא הא אי הוו רובא היתירא הוה שרינן בההיא כרכשא וההיא גבא דבשרא דלא גרע ביני דני מפי עורבים ואפילו בפי עורבים שרינן היכא דרובא היתירא כי ההיא דכבדי וכולייתא משום דאפילו תימא דהוחלפה מכל מקום היתירא היא ומההיא משמע דלא חיישינן אלא לעורבים דההוא דוכתא ולא לעורבים דכולי עלמא ושלא כדברי המחבר שכתב דההוא יומא דמעלי יומא דכפורי אפילו ברחוק הרב מפומבדיתא כולהו היתירא נינהו והיה לו לסיים לנו תחומין עד כמה צריך שיהו כלן ישראלים אי סגיא דחד יומא או כמה וכן מש"כ שאם הניח בשר במקום אחד וניטל משם ומצאו במקום אחר חוששין לו שמא אחר הוא ואפילו ללוי והביא ההוא דמייתינן בפסחים הניח מאתים של מ"ש ומצא מנה הרי זה חולין לרבנן אין דבריו נכונים דהא אמרינן בב"מ רבי אמי אשכח פרגיות שחוטות ושרו ליה והרי שם שניטל ממקומן ונמצאו במקום אחר והתירו ואפילו תאמר שהיה ספק היה להם ליחוש לכך וההיא דפסחים אינה ראיה כלל דאנן הכי קאמרינן דאפילו הוחלפה כשרה דאפילו בפי עורב כשרה כל היכא דרובא היתירא ולא נתחוורו דבריו בזה כלל והנכון כמו שכתבנו.