Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The Fifth Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הבדיקה והספירה: כתב החכם כל הנשים שראו דם או שטמאות משום כתם צריכות להפסיק בטהרה קודם שתתחיל לספור שבעה נקיים שלה ואעפ"י שהרגישה שפסקו דמים לעולם היא בחזקת טומאה עד שתבדוק ותמצא טהור והביא הא דתנן בפרק תינוקת נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה כלומר וטבלה אח"כ אחר ימים בדקה ומצאה טמא הרי היא בחזקת טהרה כלומר עד אותו זמן בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמא ובין השמשות לא הפרישה פי' והרגישה בעצמה שפסק הדם וטבלה אחר ימים בדקה ומצאה טהור הרי זו בחזקת טומאה כלומר הרי זו בחזקתה לטומאה כלומר מאותה שעה שבדקה שחרית ביום שביעי ומצאה טמא ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה פירוש ארישא קאי דקתני אחר ימים בדקה ומצאה טמא ואם יש לה וסת דיה שעתה רבי יהודה אומר כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טומאה דסבר ר' יהודה דהפסקת טומאה והפרשתה בטהרה בשחרית לאו מידי הוא ולא מהני כלום דחוששין דשמא תחזור ותראה בו ביום אלא אם כן מן המנחה ולמעלה שיצא רובו של יום בטהרה וחכמים אומרים אפילו בשני לנדתה בדקה בשחרית ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה הרי זו בחזקת טהרה ואעפ"י שבדקה אחר הימים ומצאה טמא פי' וג' מחלוקות בדבר דתנא קמא סבר דבדיקתה בשחרית מהניא ביום שביעי דוקא שדרך נשים להפסיק ביום שביעי וטובלות לערב ורבי יהודה סבר אפילו ביום שביעי לא מהניא אלא מן המנחה ולמעלה ורבנן בתראי סברי דבדיקת שחרית מהניא ואפילו ביום שני לנדתה ובגמרא אמרינן תניא אמרו לו לר' יהודה אלמלא ידיה בין עיניה כל בין השמשות יפה אתה אומר כלומר אלו הייתי חושש לכל יום שביעי לומר שלא יהא לה תקנה אלא אם כן ידיה בין עיניה כל בין השמשות יפה אתה אומר שאתה משוה מדותיך עכשיו שמא עם סלוק ידיה ראתה ולהכי אתה פוסל בדיקתה אם כן מה לי הפרישה בטהרה מן המנחה ביום שביעי להפרישה ביום ראשון שהרי מן המנחה ולמעלה עוד היום גדול ואם באת לחוש אף לו ראוי לחוש ואם אין אתה חושש כיון שבדקה ומצאה טהור א"כ אף בדיקת יום ראשון שחרית תועיל ולא תחוש דאין להפריש בענין זה בין זמן מועט לזמן מרובה ומתמהינן אטו יום ראשון מי איכא מאן דשרי כלומר דהא רבנן דמתניתין בשנים לנדתה קאמרי בראשון לא קאמר וכו' דכן אמר לו היכי אמרי להכשר בראשון ומשנינן אין והתניא א"ר שאלתי את ר' יוסי ור' שמעון כשהיו מהלכין בדרך נדה שבדקה עצמה שחרית ביום ז' ומצאה טהור ובין השמשות לא הפרישה כלומר וטבלה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמא מהו אמ"ל הרי היא בחזקת טהרה ו' וחמישי רביעי שלישי ושני מהו אמרו לי הרי היא בחזקת טהרה ואלו ראשון לא שאלתי וטעיתי שלא שאלתי התם ששי וחמישי רביעי וג' ושני מאי טעמא טהור דהא כולהו בחזקת טומאה נינהו אלא דכיון דפסק הכא נמי בראשון אמרינן דכיון דפסק פסק ומעיקרא שלא רצה לשאול על הראשון מאי סבר דשאני ראשון בימי נדה דהוחזק מעין פתוח וכתב המחבר דקיימא כתנא דאמרו לו דאפילו ביום ראשון מהניא בדיקת שחרית דכיון דאמרו לו פשיטא להו האי דינא ור' אמר טעיתי שלא שאלתי ומראה פנים לדבריו דהכי איכא לטהורי ביום ראשון כשאר ימים הכי נקטינן דיום ראשון לנדה כשאר ימים מהניא לה ומהני לה בדיקת שחרית ע"כ ודבריו אלה רחוקים מאד ותמהים ונשתקע הדבר דאטו מי אפשר למימר דשבקינן רבנן דמתניתין ועבדינן כאמרו לו דברייתא ותו דבגמרא מתמהינן טובא אי איתמר כלל דבדיקת ראשון תיהני לה ואנן מייתינן ליתובי תמיהא מדרבי דאיצטער כשלא שאלם על הראשון אלמא לאו מילתא פשיטא היא כולי האי כיון דרבי הוה ניחא ליה למיגמרה מפומייהו ומסתברא נמי דרבי דתני מתניתין כרבנן דמתניתין סבירא להו והכי מוכח מיחורא מילתא אלא דמקמי דשמעה מרבנן דמתניתין הוה בעי למיגמרה מרבי יוסי ורבי יהושע ושאל מינייהו שאר ימים ולא יום ראשון משום דהוה פשיטא ליה לאיסורא ולבסוף איצטער אע"ג דסבירא ליה דהכי דיניה לאיסורא כיון דאיכא טעמא כלל לאידך גיסא להיתירא כשאר ימים אף על פי דאידך טעמא נהיר ליה טפי כלומר לאיסורא משום דהוחזק מעין פתוח אפילו הכי כיון דאיכא שום טעמא לאידך גיסא הוה ניחא ליה דלישמעה מינייהו ולמגמרה בהדיא מפומייהו מכל מקום שמעינן דרבנן דמתניתין לאיסורא ובגמרא מתמהינן עלה דמתניתין היכי אפשר דאפליג שום תנא אהא ותו דלר' נמי מכלל ספק לא נפקינן וספק איסורא לחומרא ודברים ברורים הם ומיהו האי דלא פסקינן כתנא קמא משום דאיכא רבנן ור' יוסי ור' שמעון ורבי קבלה דבדיקת שחרית דשאר ימים מהניא.
בענין ספירת שבעה נקיים כתב המחבר דכל היכא דפסיקא בטהרה סגיא לן בשבדקה ביום ראשון של ז' נקיים אעפ"י שלא בדקה בסופן או שבדקה בסופן אע"פ שלא בדקה בתחילתן ואם בדקה באמצעיתן כתב המחבר שהיה ראוי לומר דמהניא וראוי ללמוד דבר זה מבדיקות הסוף השתא הפסיקה טהרה ולא בדקה עד סופן טהורה בדקה באמצע לא כ"ש ע"כ ודבריו תמוהים דאנן שבעה נקיים ספורים בעינן בשלמא כי איכא תחילתן או סופן איכא למימר דסליק לז' ספורים דכי איכא בתחילתן ז' ספורים גרירי בתריה וכי איכא סופן איכא למימר דבז' ספורים דלקמיה גרריה בתריה אבל בדיקה דבאמצע זיל הכא ליכא ז' ספורים וזיל הכא ליכא ז' ספורים ומהאי טעם ליכא למיגמר בדיקת זבה מבדיקת נדה ולעולם בזבה בעינן סופן או תחילתן בר מההיא בדיקה דהפסיקה בטהרה בענין בדיקת חורים וסדקים יפה כתב החכם דכל היכא דבעינן בדיקה בעינן בדיקה חורין וסדקין.