Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh, The Seventh House, The Women's House, The First Gate
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מראות הדמים: גרסינן בנדה בריש פרק המפלת בעא מיניה ר' יוסי בר' חנינא מרבי אלעזר הרואה דם יבש מהו אמר ליה תניתוה דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין א"ל לח ונעשה יבש לא קא מיבעיא לי כי קמא מיבעיא לי יבש מעיקרא הא נמי תניתוה המפלת כמין קליפה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושין אדומין תטיל למים ואם נמוחו טמאה אי הכי כי לא נמוחו נמי כי לא נמוחו בריה בעלמא הוא ומי איכא בריה כהאי גוונא אין והתניא אמר רבי אלעזר בר צדוק שני מעשים העלה אבא מטבעין ליבנה מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפות אדומות וכו'. ושוב מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין שערות אדומות ובאו ושאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים ואמרו מכה יש לה בתוך מעיה וכו'. משמע מיהא דכל שאינו נמוח לא חשבינן ליה דם וטהורה ויש חולקין בזה והחכם המחבר הכריע כדבריהם והביא ראיה מדרב יהודה אמר שמואל דמוקי פלוגתא דרבי יהודה ורבנן בהמפלת חתיכה בחתיכה של ארבע מיני דמים דרבי יהודה סבר דם הוא שנקרש ונעשה חתיכה ורבנן פליגי עליה ואם איתא היכי שייך פלוגתא בהא הא איכא למיקם עלה דמלתא אי דם או לא בהאי בדיקה ותו דהא תנן בפרק דם נדה דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאים יבשין אבל הזוב והרוק והשרץ והנבלה מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין ואם יכולין לשרות ולחזור לכמות שהיו מטמאין לחין ומטמאין יבשין אלמא דרישא דדם הנדה ובשר המת טומאתן אפילו בשאינן יכולין לחזור על ידי שריה ואפילו ביבש מעיקרו דהכי מוכח התם בהדיא אבל ההיא דשערות שאני דצורתא מוכחא עליהן ועלה אמרינן דכי לא נמוחו טהורה ע"כ ואני אומר ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם ודמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא וכי לזו הוצרכנו מי איכא מאן דאמר אמסקנא דשמעתא דדם הנדה לא יטמא אפילו ביבש מעיקרו ואפילו אינו חוזר על ידי שריה הא ודאי פשיטא דכך הוא עיקר הדין ושורת הדין ומקרא נפקא לן בהדיא דיבש טמא ואפילו ביבש מעיקרו ושריה לא כתיבה אלא אנן הכי קאמרינן דשריה סימנא לדם לסימנא בעלמא הוא דמתנחינן ליה דכששורין אותו ונמוח ראיה שהוא דם ואם לאו אינו דם אלא בריה ודין זה בדם מועט כעין שערות ויבחושין וקליפות אבל כל שיצא מכלל כך ונעשית חתכיה כיון שנתרבה הדם ונקרש ונתקשה ונעשית חתיכה שוב אינו נמוח בשריה ואפילו בדם מועט כעין שערות דאמרינן דשריה סימן להם אפשר דאם נשתהו זמן מרובה מוסיפין ביובש ושוב אינן נמוחין ואפילו הכי טמאין דדם היבש טמא הוא ולאפוקי זוב ורוק ושרץ ונבלה דכל שנתייבשו עד שאינן חוזרין שוב אינן מטמאין ומתניתין דהתם עיקר קתני ובסימנא לא איירי וראיה ברורה בזה דכי בעינן דם יבש מהו ומהדרינן להדיא תנינא המפלת כמין שערות וכו' תטיל למים אם נמוחו טמאה אלמא כל דם יבש אע"ג דלאו כעין צורות חדא היא לגמרי בהדי ההיא דהתם ובכלהו אם נמוחו טמאה ואם לאו טהורה כעין דהא אמרת דכמין שערות וכמין עפר וכמין יבחושין איפשר דהוי דם ואפשר דהוי בריה וכשנמוחו הוברר הדבר דהוי דם ולהכי מצרכינן להו להטיל אותם במים אע"ג דהוו כעין צורות חוששין להם לדם ובעו בדיקה ואם נמוחו אמרינן דנתברר דדם הוא שנתייבש דמתרמי דהוי כעין הני צורות וכיון שכן כשלא נמוח אמאי מטהרת ליה ולא אמרת דם יבש הוא אע"ג דכעין צורות ותהא טמאה כיון דאיפשר ניחוש להכי דהא אמרת דאפילו בלא נמוח איפשר דהוי דם וכי תימא רובה דהני צורות בריה הן אם כן לא תיבעי בדיקה דהא כל היכא דאיכא רובה לא בעי בדיקה אע"ג דאיפשר וראיה לדבר מההיא דאמרינן בחולין דהות משדרא כרעא בתרייתא ותלינן בשגדונא משום דשכיח ולא בעי בדיקה בגיד הנשה אע"ג דאיפשר ותו דהא תנא עפר דלית ביה צורה כלל וליכא למתלי ביה התירא משום טעמא דצורה אלא ודאי סימן מובהק הוא וכל היכא דלא נמוחו לאו דם הוא וטהורה ומתניתין תנא מידי דאית ביה צורה ומידי דלית ביה צורה כגון עפר למימרא דהני והני בבדיקה תליא מילתא ואם נמוחו טמא ואם לאו טהורה כדכתיבנא.