בשמעתא דסימני העוף כתב המחבר דכל עשרים וארבעה עופות טמאין הכתובים בתורה כלן דורסין הן ואין בהם אלא סימן אחד של טהרה לבד מעורב שיש לו שני סימני טהרה בגופו ופרס ועזניה תרוייהו בני חד סימן נינהו אלא דחד מינייהו סימן טהרה שבו הוא אינו דורס ע"כ וזה מבואר דאינו נכון דהא תרי כללי תנן במתניתין דכל הדורס טמא וכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבן נקלף טהור ואיהו גופיה כתב דכללי דמתניתין דוקא וכיון דכן שמעינן מינה דכיון דנקט תנא דמתניתין הני תלתא לסימני טהרה דהיינו אצבע יתירה וזפק וקרקבן נקלף מכלל דלא אפשר למיתב כללא דוקא בבציר מהני והשתא ודאי קשיא דהא אמרת דליכא עוף טמא אינו דורס לבד מפרס ועזניה ואינהו נמי בני חד חד א"כ לימא וכל עוף שאינו דורס ויש לו אצבע יתירה או זפק או קרקבן נקלף טהור ומכללא דמתניתין מוכח בהדיא דהא ליתה מדתנא הני דוקא ותו דמאי דאמרה בגמרא בעוף הבא בב' סימנין טהור והוא שיכיר עורב היכי דמי והני שני סימנין מאי נינהו אילימא סמני גופו ולענין דריסה היכי דמי לענין עוף זה שבא אי דריס כלל גדול שנינו כל הדורס טמא אי דלא דריס אפילו אינו מכיר עורב טהורה דהא אמר שכל שאינו דורס ויש לו סימן אחד של טהרה בגופו כשר ואין צריך לומר ב' סימנין אלא הפירוש הזה משתבש לשברי שברים והנכון דכללי דמתניתין דוקא וכל הדורס טמא אבל יש שאינו דורס ואינו טהור וכל שיש לו שלשה סימני טהרה אלו שהם אצבע יתרה וקרקבן נקלף וזפק בידוע שהוא טהור דבידוע שאינו דורס ודוקא אלו הא שלשה אחרים כגון אינו דורס בב' סימנים שבגופו איכא טהורים ואיכא טמאים מדמסיים הני תלתא והיינו עוף טהור נאכל במסורת וכולהו עופות טמאים יש להם מג' מינים אלו יש מהן שיש בהם בגופן שני סימני טהרה דורס או אינו דורס ויש מהן שאין דורסין ויש להם סימן אחד של טהרה בגופן והוא עורב ומיניו ומי שמכיר אותן עוף הבא בב' סימנין אלו טהור ויש מהן בסימן אחד של טהרה בלבד והיא פרס ועזניה ואחד מאלו סימן טהרה שלו אינו דרוס ושמנה ספיקות שאמר היה להן אצבע יתירה וזפק ונסתפקו בקליפת קרקבן בסכין שאם היתה קליפה בידוע שהם טהורין ופרטי השמועה כתובין בחדושי חולין שלי בסייעתא דמרי שמיא יתעלה. עוד אני חוזר לדקדק במה שכתב המחבר ופירש במה שאמרו בסימני טומאה דורס ואוכל ופירש המחבר דורס ואוכל כשהוא חי לפי מה שנתפרש לשון זה בארי הא אם היה דורס וממית ואוכל אין זה מסימני טומאה אלא כעין מה שנאמר בארי דורס ואוכל ולא כעין מה שנאמר בזאב דורס שפירשו בו שאינו דורס אלא טורף ואוכל ע"כ ואינו מבין דבריו שזו וזו קרויה דריסה ובכל מקום דריסה נעיצת צפרנים והטלת ארס כדאמרינן אין דריסה אלא ביד אין דריסה אלא בצפורן ותנן נמי ודרוסת הזאב ואמרינן נמי שאר עופות אית להו דריסה בדזוטרי מינייהו והזאב והארי שניהן דורסין ומטילין ארס הם שהארי דורס ואוכל כשהוא חי ולפיכך המשילו בו נותן בתו לעם הארץ שאין לו בושת פנים שמכה ובועל עד שלא יפייס והוא דורס וממית ואוכל וראיה ברורה על דברינו שהרי סימני טומאה הפכן בתורים והם סימנין לטהרה והם אצבע יתירה וזפק וקרקבן נקלף ואינו דורס כתורים והתורים אינן דורסין כלל ואלו דברים ברורים ופשוטים שכל שנועץ צפורניו בבעלי חיים ומטיל ארס זהו דורס ופירוש אצבע יתרה נתערבבו בו רבים יש שאמרו שהוא האצבע האחרון שאינו בשורת האחרים וא"א שהרי בנשר אמרו שאין לו אצבע יתרה והוא עיקר הדורסים וגדול שבהם ועיקר הדריסה הוא באותו אצבע ויש מרבותי שפירש שכל שיש לו ארבע אצבעות זהו שיש לו אצבע יתרה לפי שיש עופות שאין להם אלא שלש ואלו אין להם אצבע יתרה ואיני נראה שהרי מרובין הם אותן שיש לה ד' אצבעות ואם כן למה נקרא שמן בעלי אצבע יתרה אדרבה האחרים היה ראוי שיקרא שמם חסרי אצבע אבל הנכון שאותה אצבע אמצעית שבאותן שלש אצבעות שלפניו היא יתרה על השתים שעמה שהוא ארוכה מהן ולפיכך הוא נקראת יתרה ויש עופות שאין להם אלא שלש אחת לאחריו ושתים לפניו ואותן שתים הם שוות אם כן איזו אצבע חסר עוף זה אות אמצעית ועל זה אמרו שאין לו אצבע יתרה כלומר אותה אצבע שהיא יתרה.