איתא בגמרא. באחד באדר משמיעין על השקלים שנאמר זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש השנה והביא קרבן מתרומה חדשה. ר"ש ב"י אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל. אמר הקב"ה יקדימו שקליכם לשקליו ע"כ:

ונוכל לומר. דאיתא בגמרא משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ומה שייכות זה לזה. ועוד מהו לשון משמיעין. רק באמת שקלים הוא דבר המקרב להקב"ה. וזה פשוט שע"י עשיות המצות נתקרב האדם אל השי"ת. וכלאים הוא ענין שצריך לברר כל דבר שלא יתערב זריעה בזריעה. כי באמת הכל הוא בירורים וצריך לברר כל דבר שלא יתערבו שני דברים יחד. והנה כל שנה יש לו ברורים שלו. וכמו כן כל חודש וכל יום יש לו הברורים שצריך לברר באותו העת. וככלות השנה צריך לברר כל דבר מזה השנה שיהיה עלייה מזה השנה בשלימות. וזהו פירוש הפסוק. זאת עולת חודש בחדשי לחדשי השנה כמו שדברנו שצריך לראות שיהיה עליית הזא"ת בכל שנה ובכל חודש. ולזה איתא בגמרא. אין מעברין את השנה אלא אדר. כי חדש אדר הוא סוף השנה וצריך לעבר אותו כדי שיתברר הכל ויתעלה השנה ההיא בשלימות. ובחודש ניסן מתחלת שנה חדשה עם בירורים חדשים ועילוים חדשים. לזאת איתא בגמרא באחד באדר וכו'. כי עיקר הבירור הוא לברר הרע מן הטוב והרע נקרא המן והוא נקרא כלאים. לזה אמר הגמרא משמיעין על השקלים ועל הכלאים. היינו לברר הטוב ולהשפיל הרע והכלאים וזהו דווקא על ידי שקלים. כי העיקר הוא לייחד העולם הזה והעולם הבא. וזה העולם נקרא מחצה. וכשמדבק זה העולם לעולם העליון ע"י קיום מצות השי"ת נעשה שלימות הגמור ולזה הוא מחצית השקל. וכפי ששמעתי מא"א אדומו"ר זצוק"ל שאמר. ונתנו איש כופר נפשו לי"י. כופ"ר הוא ל' התדבקות שצריך לדבק נפשו להשם ואז לא יהיה בהם נגף. שלא ישלוט בהם שום דבר רע ח"ו. וזה ידוע ג"כ כי העוה"ז נברא בה"א אשר לזה נקרא מחצית השקל. וצריך לדבק מחצה אל מחצה העליונה ולברר הכלאים. וזהו פי' הגמרא שאמר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ולזה היו שני לוחות כפי דאיתא במדרש כנגד שמים וארץ. וכנגד תורה שבכתב ותורה שבע"פ. היינו ג"כ לייחד מחצה התחתונה למחצה העליונה והיו לאחדים: