הסתכל בשלשה דברים כו' מאין באת בו' מאין באת מטיפה בו'. כבר הקשו המפרשים ז"ל למה כפל הדברים והל"ל מעיקרא מאין באת מטיפה כו'. ונוכל לומר שכפל הענין הוא להורות על שני הדרכים שצריך האדם לכוללם יחד. התחזקות ושפלות. לפעמים צריך האדם להסתכל בג' דברים אלו דרך התחזקות. ולפעמים צריך להסתכל בג' דברים אלו דרך שפלות. ומעיקרא נקט דרך התחזקות מאין באת היינו מבחי' אי"ן מקור נשמת ישראל שאין לשאר האומות אחיזה בזה. שנשמת ישראל הוא חלק אלק ממעל. ולאן אתה הולך שבכל עובדא ומילולא ורעותא דלבא מוסיף והולך וחייב לומר בשבילי נברא העולם. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה. הוא בהתחזקות הגדול המובטח לישראל. וכדאי' גבי דהע"ה מלפניך משפטי יצא וגו' אמר דוד אל תמסרני לא למלאך ולא לשרף כו' רק מלפניך משפטי יצא כי עיניך תחזינה משרים: והדר נקט במשנה דרך שפלות הסתכל בג' דברים מאין באת מטיפה סרוחה כו'. כי באמת צריך האדם להיות שוקל כל דרכיו בשני הדרכים הנ"ל. וכמאמר אאמו"ר זצוקלה"ה אז איך בין ב' לייטיג בין איך ששה עשר לייטיג. וכשאני ששה עשר לייטיג אזי אני ב' לייטיג. וזהו וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול שצריך לכלול שני הדרכים יחד טו"ב ולסבו"ל. והבן.

עוד נוכל לומר מאין באת מבחי' אי"ן כנ"ל. ובסיבת דבר זה לא תוכל להיות בבחי' עומד בשני רגעים בשוה ומוכרח אתה להיות בבחי' הולך תמיד. שכל העולמות מתנהגין ע"י האדם ובכל רגע הוא הולך ועושה. ולכן מוכרח אתה לעשות חשבון תמיד לאן אתה הולך. פי' לאיזה צד אתה ההולך. ולראות שיהיה ההליכה לצד הקדושה והטהרה: