ונוכל לומר עפ"י פשוט לפי ההקדמה שאמרנו על פסוק ועם נברא כו' כשאדם עושה תשובה בר"ה ויו"כ נעשה בריה חדשה ולזה אמר לו הקב"ה לך לך מארצך. היינו מארציות שלך מלשון רצון שלא תעשה עוד רצון שלך שמושך את האדם לתאוות רעות והבלי עולם. וממולדתך היינו מהולדות אם. כמ"ש דהע"ה הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי. ומבית אביך. היינו שתשליך את הדרך של אביך אחרי גיוך ותבטל כל הרצונות שלך. רק אל הארץ אשר אראך. שלא תחפוץ רק הרצונות שלי שאראה לך. הגם שעדיין לא תשיג אותם. ממילא אתה נעשה בריה חדשה ואתה פרה ורבה. שמזה נבראים נשמות חדשות. ואברכה מברכיך שתהא ברכתך קודם לברכתי. כי באמת כל דבר שצריך לבא בעולם אי אפשר לבא להשפיע רק על ידי האבות והם משפיעים לעולם כל הברכות וטובות וישועות ולזה הם נקראים אבות מל' אב ובן. ומהאבות התחיל בנין העולם. כי קודם אברהם הי' שני אלפים תוהו. ומאברהם התחיל תיקון העולם. ולזה כתיב בהבראם א"ת בהבראם אלא באברהם. והם נקראים אבות. ולמטה מהאבות נקראים תולדות ותולדות תולדותיהן. ולזה דהמע"ה כשהי' צריך לקבל את המלכות הלך לחברון להתאחד עם אבהן. כי ע"י האבות יכולים לקבל המלכות. עכ"פ נחזור לענינינו כי כל מי שצריך לקבל איזו השפעה אי אפשר לקבלה רק ע"י האבות. לזה אמר שתהא ברכתך קודם לברכתי היינו שכל מי שיצטרך לאיזו ברכה והשפעה יהא מוכרח מקודם להתאחד עם אבהן ולקבל הברכה מהם ואח"כ יקבל הברכה ממני על ידם. וזהו ואברכה מברכיך. כשאתה תברך אותו גם אני מברך אותו ואשפיע לו כל טוב. ולזה קודם שמתפלל אדם על צרכיו צריך מקודם להתאחד עם האבות. ולזה אנו אומרים מגן אברהם:

ונוכל לומר כתיב לרגעים תבחננו. כי הקב"ה משנה עצמו בכל רגע ורגע. ולא שיש ח"ו בהקב"ה איזה השתנות דהא כתיב אני י"י לא שניתי שאין בו שום השתנות. כי הוא אחדות הפשוט. רק כשהוא צריך לעיין בזה העולם ולהשפיע לזה העולם. אזי הוא משנה עצמו כביכול לפי העת והזמן. לבושא דלביש בי' בצפרא לא לביש בי' ברמשא. רק לפי אותו מדה שהוא צריך להשפיע בעולם באותו לבוש הוא מלביש א"ע. וזהו ויחלק עליהם לילה כי באמת האדם אינו שם על לבו כשהוא שוכב עצמו בלילה לישן וישן כל הלילה ואינו יודע מה נעשה עמו. אבל באמת אלפי אלפים ורבוא רבואות השתנות נעשה עם האדם:

נחזור לענינינו. כי באמת הוא תמי' כי אברהם עם שמנה עשר ושלש מאות איש רדפו אחר כמה מלכים ובפרט לפי הדיעה שרק הוא בעצמו רדף עם אלעזר רק שהקב"ה שינה את הטבע. וחלק את הלילה חצי לילה הראשונה לאברהם וחצי לילה שני' להרוג בה את בכורי מצרים. ונחשוב כי מחצי לילה ראשונה עד חצי לילה שני' נתעכב יותר מן ד' מאות שנה. וזהו לרגעים תבחננו. וזהו הלילה נחלק מאליו מחצה לאברהם ומחצה השני' המתינה עד מצרים: (חסר)

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. פרש"י רמז לו על המנחות והנסכים. מנחות לשון מנוחה. ונסכי"ם לשון נסיכי אדם ולשון יסכ"ה. וזהו בקודש הסך נס"ך. שהקב"ה ברחמיו יסתכל על המלוכה וזהו ביכולת הצדיק רק לא הכל אלא מי שהוא כהן עליון לאל:

אם אקח מכל אשר לך. והשי"ת מקבל תענוג מכל דבר: