המוצא גט כו' אם האשה נותנת סימן שאומרת נקב וכו' זה סימן מובהק ביותר ומסיק אפילו אם אמר הסימן שאינו מובהק כ"כ והוא מהרא"ש שכתב על לשון הרי"ף ול"ד והוכיח הכי מסימני החוט אך ע' בספר השטה על ב"מ מה שכתב בשם תלמידי ר"ף והריטב"א משמע קצת כהחולקים וצ"ע:

לא לו ולא לה ז"ל רש"י פ' כה"ג שמא כבר נתנו לה וממנה נפל וכשיבא לידו יחזיר אחר ע"מ ויעידו שגירשה ושתתבע כתובה יאמר פרעתיך שהוצאת הגט בב"ד ותנו הוציאה גט ואין עמה כתו' גובה כתובתה. ואף דבסי' ק' סעיף י"ב מבואר דזה דוקא במקום שאין כותבין כתו' י"ל דרש"י ז"ל אזיל בשטת התו' דלשם ס"ו בהג"ה דלר"י דאמר הטוען אחר מעב"ד לא אמר כלום המתני' דהוציאה גט אף במקום שכותבין כתו' איירי ותדע שהרי רש"י בלשונו פי' כנ"ל וק' למה פירש שהבעל יחזיר אחר ע"מ ולא בפשוט כדכ' הב"ש שמא גרשה ותביא ראיה וכשתבא לגבו' כתו' יאמר פרעתי וראיה שהגט בידי א"ו לזה אין חשש דכשתתבע היא בלי ספק תתבענו בב"ד זה והם ידעו שטען לפניהם לא גרשתיך וכל האומר ל"ג כאומר ל"פ דמי וגם ידעו שהוחזר לו הגט ע"י טענה דלא גרשתי ולא יהני לו מאומה משא"כ כשהוא יחזיר אחר ע"מ יש חשש שיתבע אותה בב"ד אחר וא"כ ק' לשטת הש"ע הנ"ל הא מבואר נמי שם דלשטה זו הוציאה גט היינו גט דוקא הא בעדי גרושין אינה גובה מפני הריעותא שאין הגט בידה יוכל לטעון הוצאת הגט ונקרע ע"ש בב"י בשם הר"ן וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן הא כשיתבע אותה בב"ד אחר בע"מ מה בכך שהגט לא יהיה בידו מ"מ יפטרנה בלא כתובה כי יטען כנ"ל אלא ש"מ דרש"י ס"ל כהתו' דאף בע"ג לחוד נמי גבי' ושפיר שאז צריך שיהיה הגט בידו לראיה שפרעה (וע' סי' ק"י וא"ל הא קי"ל כותבין גט לאיש כו' די"ל שהע"מ יעידו שמכירים הגט ושהוא נמסר לידה ויש ראית שהחזירתו) והב"ש רוצה ליישב פירש"י אף לשטות הש"ע ודחק דהיינו במקום שאין כותבין כתו' ועכ"ז ק' ממ"נ אם יהיה משפטם בב"ד אחר אף כי הגט נשאר ביד ב"ד זה יפטרנה בלא כתו' כנ"ל ע"פ הריעותא דאין הגט בידה ואם ב"ד זה ידונו אותם אף כי יהיה הגט בידו יתחייב נמי כנ"ל והעיקר הנלע"ד שהרמ' וש"ע לשטתם אינם מפרשים הטעם כרש"י ז"ל אלא מפני שטוען לא גרשתי וממני נפל וגם אינו רוצה לגרשו בו הרי נמלך מלגרשה ומדנפל יש חשש שהשליכו מדעת ובטלו מהיות גט כדקי"ל סי' קמ"א סעיף ס"ו וחיישינן שמא ימלך לגרשה בו והוא בטל ותו י"ל דהא איתא שם בב"מ דף י"ט בזמן שהבעל מודה מיהא יחזיר לאשה וליחש שמא כ' ליתן בניסן וכו' אמרינן לה אייתי ראיה אימת מטא לידה וכתבו תו' בשאר גיטין מסתמא ביום שנכתב נמסר אבל זה דנפל איתרע וע"כ דמפני הנפילה יש קול וליכא למיחש דאמרינן לה וכו' (ומה שכ' הב"ש ס"ק ב' ולכאורה נראה וכו' לע"ד במח"כ לא ע' שפיר בסוגיא זו) וזה ניחא במודה ומחזירן אותו לה מיד בתורת גרושין דיש קול שנתגרשה בגט דנפל אבל כי אינו מודה אם יחזירנו לו יש חשש שימתין עד שישתקע הקול ויגרשנה בגט מקודם בקנוני' על הלקוחות ואף דקי"ל כותבין גט לאיש ולא חיישינן נפל שאני דחיישינן להכל וק"ל:

ואם הוא מודה שנתגרשה בו וכו' ד"ז כ' הטור מדעתו ומפירש"י הנ"ל למה שפרשתיו אין ראיה כי שאני הכא דיש לו מגו דל"ג וע' ב"ש בשם רש"ל אמנם לשטת הרמ' אפשר דלא חשוב מגו מפני החיוב דשאר וכסות וע' סי' ק' ב"ש ס"ק ל"ט ובדלית ליה מגו ודאי נכון לכ"ע מצד הטוען אחר מעב"ד ואי משום הריעותא דאין הגט בידה זה דוקא בדאינו בעולם דטענתו מעולה שנקרע ולהכי אינו בידה אבל הכא שנמצא שלם בין כך ובין כך ע"כ מחד מנייהו נפל אין ריעותא ונשאר הטוען אחר מע"בד לא אמר כלום: