מי שהוחזק כ' ב"ש הרמ' כ' ראי' לזה וכבר הביא הה"מ ראי' זו בשם הירושלמי ומה שכתב ולכאור' ק' א"י מה ק' חדא דאין ענין זה לזה הכא איירי מחזקה דאתי' מכח רובא שעל הרוב כל עסק המוחזק בתמידו' ל' יום הוא האמת ובחולין איירי מחזק' דלא נשתנה מכמות שהי':

ותו דאיך יביא ראי' זו על חזקה ועל רובא הביא' ודחה דלמ' בחבושים ופשיט' דתו אין שום ראי' ומביא על חזקה ראי' אלימא מהכתוב הנשאר לאמת אליבי' ומה שכ' ור"מ קמ"ט כו' ולכאורה משמע דרמ' לא ס"ל דאל"כ וכו' היה לו להקשות קושי' הגמרא ודלמא בחבושי' א"ו דאך בתר דסליק שמעתן כמבואר בחולין ברש"י דאזלינן בתר רובא או מקרא או מן הלמ"מ וכן חזקה אף על חזקה זו מביא ראי' דסמכו חכמים לדון עליה מדמצינן להאמת דודאי לא איירי הקר' בחבושים ואין כאן ראי' ברורה אלא רוב דרוב בעילו' אחר הבעל כן יש למיזל נמי בתר חזקה זו של ל' יום דנמי מכח רובא אתי' ומלבד זה א"י לפרש דבריו שכ' דילמא נשא אותה לפנינו ור"ל דאלו לא נשאה לפנינו אף כי ראינו אות' מתנהגי' בחזקת איש ואשה מ"מ אי אפשר לייחס הבן אחריו ע"י רוב בעילות וכו' כי שמא היא פילגשו ול"ש ר"ב וכו' זולת מכח החזק' שמחזיקים עצמם באיש ואשה להכי דייק שנשאה לפנינו ותימ' דא"כ מה קאמר דמשמ' דרמ' לא ס"ל כן דאטו יש מי בעולם שיכול ליפלג על המבואר בגמרא דתינוק הנפיק מאיש ואשה שהוא מיוחס אחר אביו ע"פ ר"ב וכו' כמואר בחולין וסי' ד' ואפילו בדומה וע"כ אין מציאות פלוגתא סי' קמ"ט אלא בנשא ואין עדים מיוחדי' על היחוד ואף בזה ע"ש אבל בנתייחד עמה בעדי' ואפילו אין עדים על היחוד אלא שנשאה ומתנהגי' כאיש ואשה פשיט' דאמרינן ר"ב וכו' א"ו דמעיקר' לק"מ כנ"ל ומה שכ' על המהרי"ק ל"מ כן מהרמ' לע"ד להדי' מבואר דלא כמהרי"ק שהרי סוף פ"א מהא"ב כ' וכן האשה האומרת מקודשת אני אינה נהרגת ע"פ עד שתוחזק: