Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 22
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין לוקין היינו מימרא דרב ובהטור כ' תו ואין אוסרים על היחוד בפנויה אם נתייחד' עם הפוסל בביאתו וע"פ פי' התו' וברמ' וש"ע לא זכרו זה אלא בסי' קע"ח דין א"א והוא פירש"י שם וע' סי' ז' בהג"ה:
לא תתייחד וכו' וי"א כו' וסתם אנשים כשרים כו' וכ"ז בעיר אבל בשדה הרי"ף ורמ' השמיטו זה שכתב הב"י שא"י טעמו של הרי"ף ור"ל דבשלמ' הרמ' כיון דאוס' אפי' בכשרים וכמום דס"ל דבענין כשרי' כר"ח בר פפי וחבריו ואנו אין בנו שפיר אבל הרי"ף שמעתיק מימרא דרב יודא א"ר הראשונה ש"מ דס"ל דרב לא לדינא אמר כגון ר"ח ב"פ כ"א ממדו' חסידות וק' לאליבי' למה השמיט הל"ש אחרינא ואולי יש לדחוק דרמ' והרי"ף בחדא שיט' דכשרים שהצריך רב אין פירושו כפי' הר"ן בסתם בני אדם אלא במוחזק בכשרות אך בזה מחולקים דהרמ' סובר שאף מה שרב לא החזיק עצמו למוחזק בכשרות אלא כגון ר"פ וחבריו זה נמי מן הדין והרי"ף סובר שהי' מדת חסידות דאלו לפי' הר"ן ז"ל ק' לי איך ס"ד לומר לימא מסייע מדמסרו ת"ח דוקא מה בכך דבעינן כשרים סתם ב"א נמי בח"כ אלא ש"מ דמוחזקים וידועים בעינן וזה אינו אלא בסתם ת"ח כדאי' בחה"מ סי' ל"ד וכן במהרי"ק שורש קפ"ט הי' דע' הרבה פוסקים דבעינן ת"ח דוקא אלא שהוציא מהרי"ף דלא בעינן אבל עכ"פ מוחזקים בכשרות נלע"ד דמצריך ולא בסתם ב"א וא"כ י"ל הא מגמ' איתא שהקשה רב יהוד' לרב והא מר הוא דאמר בכשרים ש"ד וק' אטו רב התיר' אשמעינן הא רב אך איסור פריצי' אשמעינן והיתר כשרים מתני' היא והי' לו להקשות מהמתני' אבל אשה אחת וכו' והמהרש"א בח"א הקשה הא רב נמי אמר דבדרך בעינן ג' והם בדרך היו ומשום ב' קושי' אלו י"ל דסובר הרי"ף דהנהו ב' מימרו' דרב אינם אלא כמו לישנא דאיכא דאמר' ושניהם יחדיו שלא יצדקו דכיון דמצריך כשרים דהיינו השנים דוקא מוחזקי' בכשרות ע"כ בחד מוחזק וחד סתמא עדיין יש למיחש כיון דלפני הסתם לא יתבייש הו' לי' כיחיד א"כ איך אפשר דבדרך בעינן ג' ומשום דילמא יצטרך א' לצורכיו א"כ בעינן בדרך ג' מוחזקים דאלו ב' מוחזקי' וא' סתם עדיין יש חשש שילך אחד מהמוחזקים וישאר המוחזק עם הסתם והאשה והו' יחוד וק' מתני' דמוסרי' לו ב' ת"ח ומה בכך הא הבעל דהוא הג' הוא סתמא ואסור ולכ"ע ק' וע' ב"ש ס"ק ט' וא"ל בעל עדיף דא"כ איך ס"ד דטעמא דת"ח משום דבעינן כשרים ת"ל הא הבעל עמה א"ו דוקא בעל שכשירה לו משמרה אבל אסורה לו לא עדיף מאחר דכולם נחשדו דעבדו איסור ולא מתביישים אלא ש"מ דאי הא מימר' דכשרים לא הא האידך דמר ולא חייש להא חשש' ודרך ועיר שוים ובשנים סגי ושפיר הקשה ר"י והא מר הוא דאמר בכשרים ש"ד וע"כ דבדרך נמי בב' סגי וממתני' לא יוכל להקשות כקושי' מהרש"א ומדחזינן דרב משני לו ע"פ ממר' קמא דאמר ר"י בשמו ש"מ דזו עיקר ולכן השמיט השני':