כ' הב"ש בשם הש"ג ואצ"ל, הרי את מקוד' לי ר"ל בפה אצ"ל אלא ה"ז לקדושך כיון שעיקרם בכתב וע' סי' קל"ו משם משמע דה"ה הכא לכתחי' יאמר הא"מ לי ושם בש"ג כ' בתר הכי ולי נראה שאף בקדו' כסף אם אמר ה"ז לקדושיך מקודשת שהרי גלה דעתו שלשם קדו' הוא נותן לה וכבר בארנו שאם הי' מדבר עמה על עסקי' קדו' אעפ"י שנתן סתם מקוד' ולא משמע הכי סי' ז"ך סעיף ה' דעד כאן לא כתבו שם דהוו קדו' אלא משום דאמר לשון המורה על עצמו כמו לי וע"ש ב"ש אבל זה מה עדיפות מאמר הרי את מקדש' וכי משום מלת זה ליהוי ידים מוכחו' ולע"ד לא עדיף ותלי' בפלוגתא דסעי' ד' שם וראייתו מעסקי קידו' אינה דומי' דשם עסקו מקודם שתתקדש לו ה"ז ס' מקוד' ע' ח"מ וב"ש וי"ל נמי דנ"מ אם אמר ה"ז לקדושיך דאלו מתורת שטר מהני ואלו מתורת כסף להנ"ל למ"ד לא הוי ידים אפי' ס' מקודש' אינה והב"ש כ' גם נ"מ בס' זה הולד ממזר מס' וע' סי' ל"א ס"ק י' למה שכ' שם דסד"ד דאינו דומה לס' וב' ולא הוי ס' ממזר לא אזלו דבריו שפיר תו נ"מ אם נתן ואמר ע"מ שתחזיר את הנייר דמתורת שטר מתקדשה ומת"כ לא כבסוף הסימן: