Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 71
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בתקנת חכמים עד שיגדלו בשערות פי' רש"י בתקנות אושא וכ' הב"ש וחייב אפילו אמם מתה ולא כהר"ן והמגיה שבמ"ל כ' של' הרמ' כשם שחייב במזונות אשתו כך חייב וכו' נוטה לדעת הר"ן וכבר העיד הר"ן עצמו שאין כן דעת הראשונים וכן מבואר סי' קי"ב סעיף ה' וסי' קי"ז סעיף א"ד:
מי שהלך למדה"י כו' אבל מבני שש ומעלה כו' זה שטת הרמ' כמבואר בב"ש דס"ל דאין יורדין לנכסיו שלא בפניו לצדקה ומכאן יש לתמוה על הב"ח וש"ך י"ד סי' רמ"ח סעיף א' שפירשו ל' הש"ע שהוא ל' הר"מ בפניו לאפוקי אם אינו כאן דא"י לנכסיו עד דמידיענן לי' אם אפשר דלא גרע מחוב כמו שנתבאר בחה"מ ק"ו וכן לעיל ס' רמ"ה ס"ג בהג"ה עכ"ל נשמע מנייהו דאם אי אפשר לאודעי' יורדין לנכסיו שלא בפניו וזה אינו כמבואר הכא ובפניו דוקא ונלמד מדקתני ולא לדבר אחד דלכ"ע היינו צדקה ומה שכתב הש"ך ראי' מסי' רמ"ה א"ד כלל דשם מחויב שלא מתורת צדקה אפי' אינו אמיד מן ולמדתם כמבואר בב"י והוא חוב גמור משא"כ צדקה נשמע מזה דהכא בהלך למדה"י אף דאינו נזון מ"מ שוכרין מלמד לבניו מנכסיו ואפי' אינו אמוד:
מי שנשתטה ע' ב"ש כ' להרמ' אין זה כ"א באמוד ואם אינו אמוד י"ל דלא ניחא ליה והר"ן ז"ל טען בזה דאי אמרת דמדינא אין יורדין לנכסי אמוד שלא בפניו במה שאינו מחויב בחוב גמור כ"א בתור' צדקה למה יורדין לנכסיו כשנשתטה (ר"ל מדא"י לנכסי מי שהלך למדה"י) אלא מה אית לך למימר דנשטתה ה"ט דעבדינן מנכסי' מה דאמרי דניחא ליה בהכי מעתה אפי' לא אמיד יש לב"ד לירד כיון שמי שאינו זן מגונה ביותר ונראה ליישב דבל"ז הקשה הרשב"א בהר"ן דמ"ש שבפניו יורדין לנכסיו בע"כ לצדקה ובהלך לממה"י מבואר בגמרא ולא לדבר אחר דהיינו צדקה ומכח זה דעתו באמת אך בפניו שלא לכופו בע"כ וכבר חלקו עליו כה"פ הכא ובי"ד (ובאמת דעתו הרמה צ"ע דהא מימר' מפורשת דר"נ הובאה בי"ד ממשכנין על הצדקה ואולי יש לדחוק דמוקים דוקא בצדקה שקצבו בני העיר וע' בתו' כתו' דף מ"ט ע"ב ד"ה אכפייה) וצ"ל דדוקא בפניו כ"ז שהוא אמוד ואינו מברר שהאומד בטעות הרי הוא בחזקת אמוד ויורדים לנכסיו משא"כ שלא בפניו והלך מדעת וגלה דעתו שאינו רוצה במזונות בניו ולא בצדקה מדלא פקיד אין בידינו כח לירד לנכסיו דגלוי דעתו הוא כטוען שהאומד שקר ומפני שאינו בפנינו י"ל אלו היה בפנינו היה מברר לכן א"י לנכסיו משא"כ שוטה שהוא אמוד והלך שלא מדעת ה"ה בחזקתו שהוא אמוד ושפיר יש לכופו לצדקה ואפ' אפשר דלא ניחא ליה כמו שיורדין לנכסיו בפניו בע"כ אבל לא מטעמא דהר"ן ז"ל דמסתמא ניחא לו דזה באמת אפשר שייך אף באינו אמוד ועל הי"א בהג"ה שלפני זה דאם אמוד דזנין אותם בכל ענין לפ"ר יש לתמוה כי זה דעת הר"ן שכ' ולפי דרך זה קרוב דהיכי דאמור יורדין לנכסיו במה שהוא מחויב מת"צ אפי' שלא בפניו ובהדי' איתא בבריתא ולא לדבר אחר דלכ"ע היינו צדקה ובהר"ן גופי' כ' לעיל מזה מיהו שלא בפניו אפשר דביוצא לדעת לא נחתינן לנכסי דאמרינן אבל לא לדבר אחר ואף זה צ"ע שכ' בל' ואפשר והוא מוכרח: