המשכיר בית לחברו לעשות לו כל דבר שהוא מעשה אומן כגון להעמיד לו דלתות ולפתוח לו חלונות משנה וברייתא בסוף פרק השואל (קא:) וזה לשון הרמב"ם בפ"ו מהלכות שכירות לפתוח לו חלונות שנתקלקלו ועיין בנ"י: ומה שאמר וצריך לחזק לו התקרה ולסמוך הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכיוצא באלו משנה וברייתא שם. ופירש רש"י לחזק לו תקרה. אם התליעו הנסרים: לסמוך לו הקורה. אם נשברה אחת מהן:

ומה שאמר וכל דבר שהוא מעשה הדיוט כגון מעקה ומרזב וסולם ולהטיח הגג ומקום המזוזה על השוכר לעשותו שם בברייתא ופירש רש"י מרזב כל גגותיהן טוחין בטיט ומשופעין מארבע צידיהן וסומכין נסרים לכותל אצל הגג להרחיק המים מן הכותל וכשנפלה אחת מהן הדיוט מחזירה. וכ' נ"י סולם כתב הריטב"א דסולם לגג הוא דאמרינן דאילו לעלייה המשכיר חייב דבלאו הכי לא מיתדר ליה. וכתב עוד בשם הריטב"א דכל מה ששוכר עושה יכול להוליכו עמו כשיצא דלא אפיקו בגמרא אלא מזוזה: ומה שאמר ומכל מקום לא יטול המזוזה כשיוצא אם הבית של ישראל ברייתא שם וכבר נתבאר זה בטור יורה דעה ולא היה צריך רבינו לשנותו כאן אלא שנמשך אחר התלמוד שהביאו כאן ומ"מ אינו מדוקדק דתלמודא מייתי ליה אהא דקתני על השוכר לעשות לו מזוזה ואהא שייך למיתני כשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא דכיון דמזוזה דידיה היא הוה אמינא דיטלנה ויצא קמשמע לן אבל רבינו שלא כתב כאן אלא שמקום המזוזה של שוכר אינו ענין לכתוב סמוך לו הא דלא יטול המזוזה כשיוצא:ומ"ש ואם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכו' בפ' הבית והעלייה (בבא מציעא קיו:) תנן הבית והעלייה נפחתה העלייה ואין ב"ה רוצה לתקן הרי בעל העלייה יורד ודר למטה עד שיתקן לו העלייה ר' יוסי אומר התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה ומסיק בגמרא דפליגי בחזוק תקרה רבנן סברי מעזיבה אחזוקי תקרה הוא ותחתון בעי לאחזוקי ורבי יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות ועל העליון לאשוויי וידוע דהלכה כת"ק: (ב"ה) ובגמרא נפחתה בכמה רב אמר ברוב ושמואל אמר בד' טפחים וידוע דהלכה כשמואל: ומ"ש בשם הרמב"ם בכל אלו הדברים הולכים אחר מנהג המדינה ובשמות הידועים להם וכו' בפ"ו מהלכות שכירות: