אדם המזיק הוא אחד מאבות נזיקין בריש ב"ק (ד.):ומ"ש ונזק העושה בידו או בגופו הוא האב ונזק שאינו עושה בגופו הוא תולדתו כגון זרק אבן או ירה חץ וכו' שם ובכמה מקומות אמרו על נזקין היוצאים מתחת ידי אדם גירי נינהו: ומה שחילק ברוק בין קודם שנח לאחר שנח שם גבי כיחו וניעו (ג:) אמרו ה"ד אי בהדי דאזלי מזקי כחו הוא ואי בתר דנייחי בין לרב בין לשמואל בורו הוא:ומ"ש רבינו דהני מיקרי תולדות כ"כ הרמב"ם בפרק ו' מהלכות חובל ואיני יודע למאי נ"מ שקראו אותם תולדות:

הכה בפטיש ויצא מתחת ידו ניצוץ והזיק חייב משנה בס"פ הכונס (בבא קמא סב:) גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב:

הבנאי שקבל עליו לסתור הכותל וסתר ושבר את האבנים או הזיק חייב היה מכה בצד זה ונפל בצד אחר פטור ואם מחמת ההכאה חייב משנה בפרק הגוזל עצים (בבא קמא צח:) וכתב הרמב"ם בפ"ו מהלכית חובל דטעמא דאם מחמת המכה חייב מפני שזה כזורק חץ והזיק בו הוא:

החוצב שחצב אבן ונתנה לסתת והזיק הסתת חייב וכו' עד סוף הסימן ברייתא וגמרא בס"פ הבית והעלייה (בבא מציעא קיח:) ופרש"י חייב זה שהיא בידו חייב בנזק אם תפול מידו ותזיק את אחרים או תשבר היא הוא חייב לשלם ואף ע"ג דמוקמינן להא בקבלנות וכולן שותפין במלאכה אין חייב אלא מי שהיתה מסורה לו דכיון דכחו הוא הנזק מוטל עליו כל היכא דמתרמי: וכולן. אלו שהיה שותפין במלאכה אחת ומשהניחו אבן על הדימוס היא שורש הבנין נפלה והזיקה הואיל ולאו כחו דאדריכל הוא שלאחר שהניחה נפלה וליכא לחיוביה משום גירא דיליה כולן חייבים יחד שכולן שותפין בדבר ועליהם המלאכה לעשות וקבלו אחריות הנזק יחד: בשכירות. האחרון חייב: בקבלנות. כולן חייבים היכא דלא נפלה מיד אחד מהן דעל כולן לשמור שתהא מיושבת יפה: