ישתבח אינו פותח בברוך לפי שהוא סמוך לב"ש ששניהם נתקנו על פסוקי דזמרה וכו' כ"כ הרי"ף והרא"ש בפ' אין עומדין ששניהם נתקנו על פסוקי דזמרה וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מהל' תפלה ומכאן יתבאר לך שאין לומר ישתבח אלא מי שאמר ב"ש וקצת פסוקי דזמרה וכמו שכתבתי בסי' נ"ג:

ואז עונין הקהל אמן וכתב א"א ז"ל שאין לענות אחר מלך מהולל בתשבחות כו' בתשובות כלל ד' ופשוט הוא וכבר כתבתי בסי' נ"א שאע"פ שהרמב"ם סובר שאין עונין אמן אלא כשאומר בסוף שני ברכות או יותר סמוכות זו לזו אבל היכא שאינו אומר בסוף אלא ברכה אחת כי הכא שאינו אומר בסוף פסוקי דזמרה אלא ברכה אחת לבד אינו עונה אמן נהגו העם לענות אמן אחר ישתבח כדברי הרא"ש וכתב מהרי"א ז"ל בשם א"ח דעניית אמן לא הוי הפסק שמה שאנו עונים אמן לפי שסיימנו פסוקי דזמרה שהם דרבנן ואנו מתחילין ק"ש שהיא מדאורייתא וכ"כ בכלבו:

וכתב רב עמרם ולאלתר מיבעי ליה לאיניש לאתחולי בפריסת שמע ויוצר אור ואסור לאשתעויי וכו' כ"כ ג"כ הרי"ף והרא"ש בפרק אין עומדין דמיבעי ליה לאיניש דלא לאשתעויי מכי מתחיל ב"ש עד דמסיים י"ח וכתב הכלבו הטעם לפי שב"ש נתקן עם התפלה להסדיר שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל וכיון שכן הוא אינו דין לדבר בין סידור השבח והתפלה אמנם בעניני מצות כגון לפסוק צדקה לעניים או לדבר צדקה אחרת מותר לספר אחר ישתבח ורבינו ירוחם כתב שיש מי שסובר שבין ישתבח ליוצר יכול לדבר ודברי הרי"ף והרא"ש עיקר וכ"כ הגהות בפ"ז מהל' תפלה. גרסינן בירושלמי המספר בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזר עליה ממערכי המלחמה: אם מפסיק בין פסוקי דזמרה לישתבח בברכת עטיפת ציצית כתבתי בסי' ג"ן: