עצי הסוכה ונוייה אסורים גם בשמיני בפ' לולב וערבה (סוכה מו.) אר"י סוכה אפי' בשמיני אסורה ומפרש טעמא משום דחזיא לבהש"מ דאי מתרמי ליה סעודה בעי למיתב בגוה ומיכלא אתקצאי לבהש"מ ומגו דאתקצאי לבה"ש אתקצי לכולי יומא דשמיני וכתב הרא"ש אע"ג דלא מיחייב לאכול בה אלא משו' ספק יום שעבר דלמא אכתי יום הוא מ"מ מיחייב למיכל בה מאיזה טעם שיהיה וצריך לעשות מעשה בין השמשות לאכול בה והר"ן כתב בריש ביצה דאע"ג דבעלמא לא אמרינן מגו דאיתקצאי כשהאיסור מחמת יום שעבר מוקצה למצותו חמיר טפי כתב הר"ן בפ' המביא כדי יין אם התנה ליהנות מעצי סוכה ונוייה לכשיפלו אין תנאו כלום. דכי היכי דסוכה אסורה כ"ז מצותה אפי' נפלה נוייה נמי אסירי ומיהו ביום הח' משמע ודאי דמהני תנאה לסוכה ולנוייה כל שנפלו דכיון דלא מתסר אלא משום מוקצ' מהני בהו תנאה כי היכי דמהני בכל מוקצה עכ"ל וכבר כתבתי זה בסימן תרל"ח:

ומ"ש רבינו ולדידן גם בט' שהוא שמיני פשוט הוא:

וכתב הרא"ש כדמקלע שבת במוצאי י"ט האחרון של חג נוהגין שלא להסתפק ז"ל התוספות בפרק המביא כדי יין נהגו העולם כשחל תשיעי של חג בע"ש אין מסתפקין מהן בשבת שהוא עשירי ומ"ט אי משום סתירת אהל לא שייך כדפי' ואי משום דאתקצאי בין השמשות דתשיעי תרי מגו כה"ג לא אמרי' דבתשיעי נמי לא נאסר אלא מטעם מגו וי"ל דהיינו טעמא משום הכנה דהואיל ובע"ש היה אסור שהוא תשיעי והוא י"ט אם הי' נאכל בשבת מוכן לי"ט אסור בשבת דהוי כעין נולד כיון שבא עתה ראויות שלו ולא בא בי"ט וכבר כתבתי בסי' תרס"ה שהרא"ש והר"ן חולקים ואומרים דלא מתסר משום הכנה ובפ"ק דסוכ' כתבו התוס' והיכא דמקלע שבת במי"ט אחרון של חג נוהגין איסור להסתפק בנוי סוכה עד מ"ש ולכאור' שרי דמאיזה טעם נאסור אי משום דכקדושה אחת היא שבת וי"ט הא אמר רב פ"ק דביצה הלכה כד' זקנים ואליבא דר"א דאמר שתי קדושות הן ואי משום הכנה מה הכנה יש כאן ע"כ וכ"כ הרא"ש בריש מסכת י"ט: