Bekhor Shor, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דבר אל בני ישראל. אחר שראה הק' שחזרו בתשובה ונתחרטו על מה שעשו אמר להם כי תבאו אל ארץ מושבותיכם שיתיישבו בה בניכם ואני אתנינה לכם ודבר עמהם על עסקי הקרבנות אקבל קרבנכם ברצון ותביאו לפני סולת ושמן ויין שהוא עניין ניחוח ושמחה ונדבה וכל זאת הפרשה נאמרה אחר הגזירה שידעו שלא געל בהם הק' אך יתרצה להם ולפי הנראה לא הקריבו נסכים במדבר שהרי תלה בביאת הארץ ובפירות הארץ:
ככה תעשה לאחד. לכל אחד ואחד:
כל האזרח. מכם יעשה ככה. ככה עיכובא מיהו אם הביאו קרבנו היום יכול להביא הנסכים למחר כדאמ' ומנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם אפילו למחר:
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם. תיבות מהופכו' הם ולדורותיכם אוכי יגור אתכם גר קאי:
ראשית עריסותיכם. בית שמאי אומ' מקב לחלה קסברי חלה אחד מעשרים וארבעה ונמצא כביצה לכהן דכ"ד ביצים לקב ופחות מכביצה אינו נתינה ובית הילל אומ' מקביים קסברי חלה אחד מארבעים ושמונה והוי כביצה לחלה וחכמי' אומ' לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא חמשת רבעים קמח חייבין בחלה והוא עומר ודרשי עריסותיכם כדי עיסת מדבר כי המדבר דכת' הכתו' והוא יזהיר שיתן כדי נתינה והשיעורין שנתנו בית שמאי ובית הילל אחד מעשרים וארבע' אוקמוה אבעל הבית שצריך לתת אחד מכ"ד ואחד מארבעי' ושמונה אוקמוה אחנווני שצריך להשתכר:
כתרומת גורן. תרומה גדולה שאין לה שיעור:
ראשית עריסותיכם. ולא כל העיסה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין:
וכי תשגו. פרשה זו בע"ז וצריך פר לעולה ושעיר לחטאת וביחיד שעירה ולא כסבה ובשאר מצות בויקרא ציבור לפר לחטאת וכן כהן משיח כציבור ונשיא שעיר ויחיד כסבה או שעירה ומהכא ילפינן התם דאינו חייב חטאת אלא בעבודה שחייבין על זדונה כרת כדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה והנפש אשר תעשה ביד רמה מקיש כל התורה כולה לע"ז מה ע"ז שחייבין על זדונה כרת אף כל וגו' והתם חלק בין משיח ונשיא ויחיד אבל הכא כת' ואם נפש אחת אחד משיח ואחד הדיוט ונשיא במשמע דכיון שנכשל בע"ז אפי' מלך ישראל הרי הוא כהדיוט גמור על שלא נזהר בה ודינו כהדיוט:
ויהיו במדבר. כמו שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ ובתוך כך שהיו במדבר וימצאו איש מקושש איכא למאן דאמ' תולש היה ואיכא למ"ד מעמר היה ורבותינו אמרו לכך כתבו במדבר ללמדינו שזה היה צלפחד דכת' ביה אבינו מת במדבר:
כי לא פורש מה יעשה לו. יודע היה משה רבינו שמקושש במיתה דכת' מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה הוא נהרג וי"ל דלהכי כתב במדבר דמצות דלעיל גבי נסכים וחלה כתי' כי תבואו בבואכם אל הארץ אבל שבת נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ ואפי' במדבר:
ועשו להם צצית. שם דבר כמו ציצת ראשי:
והיה לכם לציצית. להבטה כמו מציץ מן החרכים:
וראיתם אותו וזכרתם. שאינו נעשה אלא לזכירה וכשרואה זאת המצוה זוכר ונותן לב לשאר המצות כי הציצית כמו חותם שבכסותו שעושין לעבד סימן שהוא משועבד לרבו וכשרואים ישראל זוכרים שהם משועבדים להק' ועליהם לקיים כל מצוותיו ורבותי' אמ' ציצית שש מאות בגימט' ושמנה חוטין וחמשה קשרים הרי ו' מאות וי"ג מצות וכשרואה אותו נזכר על כל המצות ונתן הק' סימן לאות כי הן עבדיו וסימן בכסותן וסימן ביתם ושמו חתום בו ותפילין בראשם וזרועם לסימן שהם עבדיו כי הד' סימנים מקיפין את האדם מילה מלפניו ומזוזה מימין ותפילין משמאלו וציצית שבבגדו נגרר אחריו כשהוא הולך:
"And you shall see it [the tzitzit] and remember". That it was only made for recollection, and when you see it the mitzvah recalls and reminds you of the rest of the mitzvot. Because tzitzit are like a seal on the clothes that are made for a servant, a sign that he is serving his master. And when they see Israel remembers that they are servants to God and that it is incumbent upon them to perform all God's commandments. And the value of tzitzit is 600 in gematria, and there are eight threads and five knots [per fringe] -- behold, this is 613 like the 613 commandments. And when one sees it [the fringe], it reminds one of all the commandments, and gives God a symbol to signify that they are God's servants, and a sign on their clothing and a sign [on] their houses and they are called a "seal" on it, and tefillin on their heads and arms to signify that they are servants. For the four signs surround a person: brit milah in front of them, a mezuzah at their right, tefillin on their left, tzitzit on their clothing that are dragged on their clothing behind them as they walk.
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שהם תרים ומרגלים הנאת הגוף וחומד ממון של גזל ועריות וכשתראו אלו המצות תזכרו שאתם עבדי ולא תרגלו אחריה' לעבור על מצותי:
אשר אתם זונים אחריהם. נמשכים ומיוזנים וימנעו אתכם אלו הסימנים ויזכירו לכם שאני ה' אלהיכם אשר הוצ' אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלהים ולכך אני ה' אלהיכם אדון שלכם ודיין שלכם: