משנה למלך: וע' בס"פ כל שעה. נ"ב וכ"פ בפ"ח מה' קרבן פסח הלכה ה' דלא כר"י וכמ"ש שם הכ"מ [פי' דטעמא דר' יהודה בתמורה ז' ב' דדריש לאמור לאו נאמר בדברים. אבל חכמים פליגי עלי' ולא דרשי כן בספרי ולכן פסק הרמב"ם כאן כרבנן וכן בפסחים סוף פרק כל שעה מ"ב ריש ע"א אמר שם על צלי אש הא מני ר' יהודה דדריש לאמור לאו כו' וגם שם פסק הרמב"ם דלא כר' יהודה בפ"ח מה' קרבן פסח ה' ה']:

כ"מ: שטרא לבי תרי. נ"ב ויותר נראה דמפרש בעיא דרבא דתיחות לה קדושת הגוף דתמכר לצרכי עולה ולא תצא לחולין [דגם למ"ד רגלה של עולה לא פשטה קדושה בכולה מ"מ היא אסורה לחולין ונצרך למכור כולה לחייבי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר כמ"ש בתמורה י"א ב' וברמב"ם ה' מעשה הקרבנות פט"ו ה"ב וע"ז מיבעי לרבא אם אמר רק דמי רגלה אם חל עליה קדושת הגוף לענין זה שיוצרך למוכרה דוקא לצרכי עולות או לא וע"ש הלשון בגמ' בדברי רבא ומ"ש שם או דילמא חד מגו אמרינן יש לומר שהוא אליבא דר' יוסי דאמר חד מגו מרגלה על כולה (או גם אליבא דר' יהודה באבר שהנשמה תלויה בו) וס"ל להרמב"ם דלענין אם בחד אבר אמרינן מגו דחל קדושת דמים חל ג"כ קדושת הגוף על אותו אבר לרבנן גם לענין שצריך למכור כולה מיבעי לי' ג"כ אע"ג דהוה רק חד מגו וכן משמע בגמ' שם דמקשה תפשיט כו' זכר לדמיו כו' ושם חד מגו ומתרץ התם כו' הכא דאקדשי' חד אבר. מבואר שגם בחד אבר ובחד מגו מספקא ליה וע"ש פירש"י]: