בהג"ה שנדפס בפנים שמשמע בגמ' בפרק המגרש שכותבין איך, דברי הטור כו'. נ"ב וע"ע לשון התוספתא פ"ק דב"מ איך אני כו' משמע נמי כהרמב"ם [לשון התוספתא שם הלכה ז' אחר חיתום שטרות כשר איזהו אחר חיתום שטרות איך אני פלוני בן פלוני מקבל אני עלי כל מה שכתוב בשטר זה והעדים למטה כשר עכ"ל וע' ברא"ש סוף גיטין בסדר נתינת הגט וז"ל דוודאי בשטרות שכותבין העדים הדבר שנתקיים בפניהם שייך לומר זכרון עדות איך נעשה זה הדבר בפנינו אבל לשון נוסח הגט כו' עכ"ל ועפ"ז יש לומר שהתוספתא איירי כשמלוה כותב על עצמו זכרון דברים שקיבל על עצמו. או שכותב בזה הלשון זכרון דברים איך שאני מקבל על עצמי כו' אע"ג שעכשיו מקבל על עצמו עיקרו הוא להזכרת דברים ושייך לשון איך. וע' ב"י סי' קכ"ו שהקשה מגיטין פ"ה ב' איך פלני' בר פלני' פטר וכו'. וע' מ"ש ע"ז בגט פשוט סי' קכ"ו ס"ק ל"ו וע' בית שמואל שם ס"ק כ"ב]:

במגיד משנה: בספר העיטור בזה דברים. נ"ב במאמר שביעי: