מ"מ: ניחא להו כי היכי דלשתמע מילי' ונדפס בצדו זו לא מצאתי בגמ'. נ"ב והוא לשון הגמרא ב"ק דף י"א ע"ב: בתשובת השייכים לס' משפטים: סי' כ"ז: וטבעה לה בצחי הדרך. נ"ב צ"ל בחצי הדרך: בסי' ס"ז: אשכחנא כו'. דהתם אשה ואמתא דוקא דקנין בכסף והתם כו'. נ"ב צ"ל דוקא דקניינן בכסף כו': שם שאין הכסף קונה שום דבר דילמא מנה אין כאן כו'. נ"ב צ"ל שום דבר דלימא מנה אין כאן כו': שם מתא מחסיא בתיובתא (ודכוותה) כל מי שאמר כו'. נ"ב צ"ל בתיובתא ורבוותא פירשו כל מי שאמר כו' וע' תשובת הרי"ף סי' י"ד: שם עכ"ל העיטור. נ"ב במאמר שני: שם ורב אלפס נמי אייתי ראי' מההיא אמתא כו'. נ"ב באלפס פ' הזהב [בסוגי' אמר ר' יוחנן מעות קונות דף כ"ט ע"א]: שם בירושלמי מסכת שבועות. נ"ב צ"ל שביעית פרק יו"ד [הלכה ד']: שם בירושלמי שביעית פרק י' ה' ד' הנותן טבעת לחבירו. נ"ב בירושלמי הנוסחא נותן עירבון טבעת כו' וכצ"ל: סימן ע"א: וכן כתב בעל העיטור דהא כו'. נ"ב אות מ' מחאה: שם ובעל העיטור כתב דשיעור חלון כו'. נ"ב שם אות מ' מחאה ע"ש: שם ומצאתי בירושלמי סוף גמ' דחזקת הבתים כו' הי' פתחים כו'. נ"ב ע' חידושי הרמב"ן על ב"ב דף נ"ח שהביא דברי הירושלמי אלו: שם אלא להכניס האורה מכאן שאין כו'. נ"ב צ"ל להכניס האורה מכיון שאין לה חזקה כו':