Ben Aryeh on Mishneh Torah, Marriage Chapter 23
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הג"מ אות ח' כתב בעל העיטור כו'. נ"ב אות פ' פסיקתא ¹ :
footnotes: ¹ שם בהגהת מיימוני. אעפ"י שלא בא לעולם. כ"כ הרי"ף בתשובה סי' י"ד וכ"ה בתשובת הגאונים סי' נ"ב ע"ש ואין כן דעת הרמב"ם בפ"ו מה' זכי' ומתנה [הלכה י"ז] וע' ב"י סי' נ"א [ובשו"ע שם]:
במגיד משנה: בהג"ה: לא נמצא כן בירושלמי כו'. נ"ב ובעיטור אות פ' פסיקתא העתיק שתי בבות אלה וכן עיקר הנוסחא בירושלמי ומיושב בזה מה שדקדק שם בקרבן עדה [לשון הירושלמי לפנינו כתובות פי"ב ה"א הדא אמרה פסק לזון כלתו כו' הוא רוצה שתבוא אצלו והיא אינה רוצה הדין עמה דתנינן והן נותנין לה מזונות עכ"ל והקשה בק"ע שם למה לא מייתי ראי' מרישא דתנן אלא מוליך מזונותיה למקום שהיא ע"ש (ובגמרא דילן הגירסא למקום שאמה) (ועוד שאין מדוקדק הראי' שהביא) אבל בבעל העיטור אות פ' פסיקתא העתיק לשון הירושלמי בזה הלשון הוא רוצה שתבוא אצלו והיא אינה רוצה הדין עמה. היא אומרת מעות והוא אומר פירות הדין עמה דתנינן והא' נותן לה דמי מזונות ובזה מתורץ קושי' הנ"ל וכן היתה גירסת הה"מ בירושלמי וכן הביא בב"י חו"מ סי' ס' בשם הריטב"א שכתב שגרסינן כן בירושלמי וע"ש בשו"ע סעיף ג' ובביאור הגר"א ז"ל ס"ק ט"ו [וכן הביא כן בשם הירושלמי בלשון זה הר"ן ריש פ' הנושא את האשה]: