לחם משנה: בסוף הדיבור אלא טמאי מת בלבד וצ"ע. נ"ב וע' זבחים כ"ב ע"ב וסברת הרמב"ם נראה לכאורה היפך מסברת ר"ת בתו' שם בהג"ה בשם ר"ת ע"ש וצ"ע. וראי' לסברת הרמב"ם דאכילה קיל מעסק וכניסה לעזרה דהא גבי זבים ומצורעים אינם חייבים באכילה כרת ובכניסה לעזרה חייבים כרת וכרבנן [פסחים צ"ה ב' וכמ"ש הרמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ד ה' י"ב לענין כניסה ולענין אכילה פ"ז מה' קרבן פסח ה' ח']:

[בירושלמי] הוריות פ"א ה"ב אמר ריב"ל לראייה הלכו מלבוא חמת עד נחל מצרים כו' ע"ש ופי' לראייה למצות ראי'. וכמ"ש התוס' [פסחים שם ג' ע"ב] ודלא כמו שהגיהו שם בעל שדה יהושע בהוריות. ובעל קרבן עדה בפסחים להוראה ע"ש דליתא דלהוראה כבר איתא שם לעיל ע"ש ואף שבתלמודא דידן בהוריות דף ג' ע"א יליף רב אסי מהאי קרא להוראה ע"ש מ"מ הירושלמי יליף מהאי קרא כפשטא דלראייה אינו חייב אלא היושב בא"י: