יתושין או זבובין שנפלו למשקה - כתב מהריט"ץ, סימן ר"ג, דמותר להסירם בידו, דאין דרך ברירה בלח; ועיין "ברכי-יוסף" ז"ל. ויש עוד סניף להיתר זה מסברת מהר"י חאגיז, דכל דבר צף הוא ברור ועומד; ואע"ג דאין סברא זו מוסכמת להלכה - תהיה לסניף כאן; ועם כל זה אין לסמוך להתיר ברירה בלח, דיש פוסקים שפקפקו בזה; ועיין טורי זהב, שי"ט, סעיף קטן ל, וסימן תק"ו, סעיף קטן ג ועוד אחרונים. לכן נכון לעשות כך - שיטול עם היתוש מעט משקה ע"י כף או דבר אחר; ואם אין לו דבר כזה, יתחב אצבעו לתוך המשקה כדי שיהיה היתוש עולה על אצבעו, ובודאי יהיה על אצבעו משקה שראוי למצוץ אותו בפיו.