אֶלָּא: בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע. הא דמכנה לדבור בשם אֲבַק כי הדיבור הוא אב לכל הפעולות כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן מעשה של חלב הלביאה וכו' הנזכר במדרש ולכן הכל יכולים לברא בספר יצירה חוץ מן הדיבור והאדם המדבר קצת לשון הרע מביא אות ק' מן הסטרא אחרא ומחבר עם אותיות אב שהוא כינוי הדבור ונעשה אֲבַקלכן קרי ליה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע.

רֻבָּן בְּגֶזֶל, וּמִעוּטָן בָּעֲרָיוֹת, וְכֻלָּן בְּלָשׁוֹן הָרַע. הא דלא נקיט להו על פי סדר רבויים נראה לי בס"ד דנקיט כפי סדר התולדה מלתתא לעילא כי עון לשון הרע אב ונולד ממנו עון עריות דאמרו רבותינו ז"ל ברית המעור מכוון כנגד ברית הלשון דאם חטא בלשון חוטא במעור. נמצא עונות העריות הם בנים לעונות לשון הרע ועון הגזל נולד מן עריות כי הבא על אשת איש הרי זה גוזל מקור הבעל כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש רבא למה הקריב אפרים ביום השביעי ומנשה ביום השמיני? אלא אמר הקדוש ברוך הוא ליוסף אתה שקיימת דבור לא תנאף שהוא דבור שביעי ולא גנבת מקורו של פוטיפר שהיא אשתו, חייך יהיו שני בניך מקריבים יחד זה את זה ביום השביעי וביום השמיני שהם כנגד דבור לֹא תִּנְאַף וְלֹא תִּגְנֹב עיין שם. נמצא החוטא בערוה הרי זה גוזל ולכן מן העריות יולד גם גזל ממון נמצא עונות לשון הרע אבות ועונות עריות בנים ועונות הגזל בני בנים ולכן נקיט להו על פי סדר זה מתתא לעילא שהתחיל בבני בנים וסיים באבות.