מַה שִּׁמְךָ? 'קַרְנָא'. תִּפּוֹק לֵיהּ קַרְנָא בְּעֵינֵיהּ. פירש בערוך קרן של בשר יצא בעינו עיין שם. ונראה הכונה הוא חתיכה קטנה דקה של לובן או אדום עשויה בתבנית קרן ולא יצאה בשחור דאז אין מזקת לראיית העין כי אם רק עושה לו גנאי. ובזה יתורץ בס"ד מה שיש להקשות מהכא אגמרא דשבת (שבת קח.) דאמר לו רב לקרנא 'תיפוק קרנא בעיניה' אם כן נסמית עינו בגזרה אחת ומה הוסיף בגזרה השנית? והגם דיש לומר גזרה חדא היתה בעין ימין וגזירה חדא בעין שמאל, הנה לפי האמור שהוא היה קרן לובן או אדום שלא יצא בשחור כדי לסמות ורק גנאי הוא לו ניחא דהוה ליה תרי קרני דגנאי יותר. ואף על גב דשמואל היה יודעו ששמו 'קַרְנָא' אפילו הכי אמר לו 'מַה שִּׁמְךָ' להודיעו שהוא מקללו כפי השם שלו. ומה שגזר עליו בעינים כי שמואל נחשב עין של חכמים והוא זלזל בו שאמר הפך דבריו לכך קללו בעין שלו.