רַבִּי לֵוִי רָמִי, כְּתִיב: (משלי כה, יז) "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ", וּכְתִיב: (תהלים סו, יג) "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת". הקשה הרב עיון יעקב ז"ל דהוה ליה למימר ברישא כתיב 'אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת' דתהילים קודם משלי עיין שם. ונראה לי בס"ד הקדים קרא דמשלי מפני שהוא בלאו הכי מוקשה מעצמו כיון דקרבנות הם מצוה וכבוד שמים אמאי קאמר 'הֹקַר רַגְלְךָ' ולא הביא קרא דתהלים? אלא כדי להגדיל הקושיא דמצינו בהאי קרא דמשתבח בקרבנות. ועוד נראה לי בס"ד דמעיקרא ליכא קושיא מקרא אקרא דמנא ליה לפרושי קרא ד'הֹקַר' בקרבנות אדרבה פשטיה דקרא בבית רעהו וחבירו משתעי וכן מוכח מסיפיה דקרא אך מה שנתעורר רבי לוי בקושיא זו הוא משום דהוא הוה יתיב ודריש בהאי קרא ד'הֹקַר' ופירש אותו בדרשתו דקאי על הקרבנות ולכך על פי דרשתו נתעורר להקשות מפסוק דתהלים ולכך נקיט קרא ד'הֹקַר' ברישא דביה הוה משתעי ובדרשה דהבאת קרבנות אוקים ליה ובא להקשות עליו מקרא דתהלים ליישב הדרשה שלו דאוקים ליה בקרבנות.