בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתְּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא. נראה לי בס"ד דידוע תורה שבכתב היא בחינת שָׁמַיִםושבעל פה בחינת אֶרֶץ וכמו שנאמר (ישעיהו נא, טז) לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ ומאחר שהוא כותב תורה שבכתב שהיא בחינת שמים לכן אמר לו שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא ואמר לו שיזהר מתחלה שלא יטעה בכתיבה אף על פי דטעות שבספר תורה אפשר לתקנו אחר כך עם כל זה אם יטעה לכתוב טעות שיש בו כפרנות אפילו אם יתקן מגונה הדבר מאד דעל כל פנים יצא מידו דבר כפרנות מעקרא. גם נראה לי בס"ד מה שכתב לשון הֱוֵי זָהִיר דידוע תורה שבכתב היא סוד יה"ו דשמא קדישא ואינון זכוון דסלקין לחושבן ט"ל במילואם אבל תורה שבעל פה היא סוד הא' אחרונה דשמא קדישא ולזה אמר הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתְּךָ, 'הֱוֵי' אותיות 'יה"ו' זָהִיר לשון אורה וזהרורית.

שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת, אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אַחַת. פירש רש"י ז"ל בחיסר כגון וַהֳ' אֱלֹהִים אֱמֶת (ירמיהו י, י) עיין שם. והנה פסוק זה אינו בתורה אלא בנביאים והגם כי בימיהם היו כותבים נביאים וכתובים, גם כן יותר נכון להביא דמיון פסוק מן התורה כגון (שמות טו, א) אָשִׁירָה לַהֳ' אם יחסר אות שי"ן יהיה כפרנות ח"ו. והנה ביתר כתבו התוספות כגון (בראשית א, א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא וכתב 'הַבּוֹנֶה' הטעם שהתוספות לא בחרו כדברי רש"י וכו' עיין שם ועיין מהרש"א ז"ל. ונראה לי בס"ד דגם בחיסר איכא פסוק בענין בריאת העולם כגון (בראשית ב, ד) בְּיוֹם עֲשׂוֹת הֳ' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם אם יחסר אות תי"ו מן 'עֲשׂוֹת' יחריב העולם וכפסוק זה תמצא עוד גם ביתר שאם יוסיף ח"ו אות וא"ו על אלקים שיכתוב בְּיוֹם עֲשׂוֹת הֳ' וְאֱלֹקִים או יוסיף למ'ד לכתוב לאֱלֹקִים או מ"ם לכתוב מֵאֱלֹקִים בכל זה נמצא מחריב. ואם תעיין בפסוקי התורה תמצא בכמה מקומות יהיה כפרנות בחיסר או יתר. ומה שאמר דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי, וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ עיין רש"י ותוספות וערוך ז"ל ונראה כי הַקַנְקַנְתּוֹם הוא מה שקורין בלשון ערבי ז'אג'.