פְּשִׁיטָא רִאשׁוֹן בְּמֶכֶר וְשֵׁנִי בְּמַתָּנָה לְיַפּוֹת כֹּחוֹ הוּא דְּכָתַב לֵיהּ מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא וְכָל שֶׁכֵּן רִאשׁוֹן בְּמַתָּנָה וְשֵׁנִי בְּמֶכֶר וכו'. וכתב הרא"ש ז"ל 'שיראה שטר האחרון ולא הראשון' ודבריו סתומים וחתומים! והגאון מהר"ם שיף ז"ל רצה ליישב דבריו בדוחק ולא יכול ובעל הביאור נתקשה בדבריו יעוין שם. ועיין קול אליהו (חלק ב' בחושן משפט סימן כא) שנתפלא על הרא"ש ולא מצא פתרון. והגאון בעל תפארת שמואל ז"ל כתב שיש איזה מציאות להעמיד בה דברי הרא"ש ז"ל ולא ביאר כיצד הוא אופן המציאות והניח הפתח סתום וחתום! ואנא עבדא פרשתי שני אופנים להעמיד בהם דברי הרא"ש ז"ל וכבר נדפסו דברי בס"ד בהמאסף שנה שניה גליון כ"ו סימן קט"ו דף ק"ב ע"ג והוא הנדפס בעיר הקודש ירושלים תוב"ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] לך נא ראה.