אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ (תהלים י, ד). נראה לי בס"ד רבה בר רב הונא נקיט כנגד הפגם שפוגם בעשיה ששם סוד השכינה ורב ירמיה דאמר מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ נקיט כנגד פגם היצירה ששם עולה חלק התלמוד ורב נחמן אמר עֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו נקיט כנגד הבריאה ששם עולה הכונה והמחשבה. וידוע כי מצד עונות וזכיות של הרהור יהיו עונותיו של אדם מרובין מזכיותיו.

אִלְמָלֵא לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, לֹא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד. נמצא היתה תורה שבכתב ששה ספרים כנגד תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים והשוואה זו רומזת לסוד הדבר אשר יהיו תפארת ומלכות שהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה שני מלכים בכתר אחד שהם שוים ולכן הלוחות היו ששה על ששה וזה רמז (שיר השירים ה, טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז אימתי יהיה זה אם היה איש ישראל מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים. ומה שאמר לפי שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא היינו דכתיב (תהלים קה, מד) וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו. נמצא ארץ ישראל והתורה שייכי אהדדי!