אָמַר לְהוּ רַבִּי יַנַּאי לְבָנָיו וְכוּ'. נראה אמר דברים אלו לעיני הרואין והשומעין כדי לחזק בלבם האמונה של תחיית המתים. אי נמי כדי ללמדם מוסר בעבור ענוה ושפלות שלא יתגאו בראותם את עצמן בשלימות היראה והתורה והמצוה דהא אפילו אדם גדול שכמותו אינו מאמין בעצמו וכאשר מצינו מדה זו אצל דוד המלך ע"ה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב הֳ' בְּאֶרֶץ חַיִּים (תהלים כז, יג). או יובן כונתו בצוואה זו לא תכריכין ממש אלא התוארים והשבחים מכנה אותם בשם 'תַּכְרִיכִין' דאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף קיג.) רבי יוחנן קרי למאניה מכבדותיה וכן דרשו על פסוק וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקֹד אֵשׁ (ישעיה י, טז) דרצונו לומר מלבושים ורצונו לומר שלא יאמרו עליו תוארים גדולים של שבח שמא יזכה לסיעה של צדיקים גדולים ואז יבוש בשמעו תוארים של שבח שאין נמצאים בו וגם לא שישתמשו עמו בתוארים פשוטים שאומרים אותם על המון העם ויהי לשחוק בעיניהם כי הם יודעים אותו שהוא מן הגדולים וראוי לשבח הגדולים.