מִשְׁנָה. הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת. נראה לי בס"ד הטעם כנגד ג' מדרגות של קדושת ישראל שהם כהנים לוים ישראלים, וְתָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ כנגד ג' אבות, תקיעה כנגד אברהם שהוא חסד ותרועה כנגד יצחק שהוא גבורה ותקיעה כנגד יעקב שהוא קו הרחמים התפארת הנוטה כלפי חסד. וְהַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹתשל כסף כנגד משה רבינו ע"ה שהוא בנצח שהוא בקו החסד, ושורות של זהב כנגד אהרון שהוא בהוד שהוא בקו הגבורה. ובזה יתורץ דקדוק אחר מה שאמרו 'שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף, כֶּסֶף' וסגי לומר בקיצור 'שורה כולה כסף ושורה כולה זהב'? ובזה ניחא דהכי קאמר שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף הנה זו היא כֶּסֶף רוצה לומר כנגד קו הנצח שהוא בסוד כסף וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָבהנה היא זָהָברוצה לומר כקו ההוד שהוא בסוד זהב. ומה שאמרו וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִים נראה עיקר הפירוש בזה כמו שנאמר ב'הוֹן עָשִׁיר' (משלי י, טו) דרוצה לומר 'כל' שורות של כסף היו עומדין זה בצד זה ולא היו מעורבין שורה של כסף בתוך שורות של זהב או להפך, וזה פשוט. וצריך להבין בשלמא שלשה כיתות רמיזי בקרא אבל הלל היכא רמיז? ונראה לי בס"ד עדה קהל ישראל, ס"ת הַלֵּל.