כִּי הֲוָה אָתָא רֵישׁ נַהֲרָא לְמָתָא, כִּי הֲוָה חָזִי רַבָּנָן, אָמַר לְהוּ: "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" (ישעיה כו, כ). נראה לפי שהם חכמים מדבר עמהם ברמז אבל להמון העם היה מדבר להדיה ומה שאמרו נָכִיס אַבָּא לְפוּם בְּרָא וכו' כי המעות הם חיות אדם על דרך שאומרים העולם כִּי 'הַדָּם' הוּא הַנָּפֶשׁ (דברים יב, כג) ולכן כשלוקח ממנו ממון כאלו שוחטו בפני בניו המתפרנסים ממנו וכן להפך כי יש אב מפרנס בניו ויש להפך הבן מפרנס אביו וכנגד שתים נקיט האי לישנא.