אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. נראה לי בס"ד על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (קידושין פב.) הספנים רובם חסידים, כי על ידי פחדם מן הים תמיד שמים יראת ה' על פניהם, וזה שֶׁמְגַדֵּל כֶּלֶב כדי לשומרו מן הגנבים יהיה בטחונו עליו ויסיר בטחונו מהשם יתברך, וממילא לא תעורר יראת שמים בלבו תמיד כדכתיב (משלי כח, יד) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, שהפחד מעורר יראת שמים בלבם. ומה שאמר מוֹנֵעַ חֶסֶד עיין רש"י ז"ל שנדחק [שאינו מניח העניים לבא לפתחו], ונראה לי לַמָּס נדרשת כפליים שהוא רצונו לומר כֶּלֶב, וגם לשון הִמֵּס יִמָּס (שמואל ב' יז, י), כי על ידי הכלב שהוא לַמָּס לכך יִמָּס מֵרֵעֵהוּ חֶסֶד, ולפי זה שהכלב נקרא לַמָּס לכך 'סמא"ל' שהוא שר הקליפות הנקראים 'כְּלָבִים' אם תסיר ממנו אות אלף שרומוז לחלק הקדושה שבלוע בו ישאר לַמָּס.

שְׁקִילָא טִיבוּתִיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי. עיין פירש רש"י ז"ל [טובת הנאת נחמתך], ועוד נראה לי בס"ד טִיבוּתִיךְ קאי על התנור אשר השאילו לה לאפות בו, דמה בצע בטובה אם נָד הַוְלַד והפסידה אותו דנמצא טובתו אליה וקוץ בה, שהשאיל לה התנור והניח האורב בפנים, שאיבד לה את הַוְלַד.

עַד כָּאן דִּבְרֵי תּוֹרָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים. פירוש כי התורה גם כן מכונית בשם אשה, והוא נושא אותה ושמח עמה מילדות קודם שמחת אשה הגשמית שהיא תהיה אחר שיגדל, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ (קהלת יא, ט) זו תורה שבעל פה שמסורה ללב שלא נתנה להכתב, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ זו תורה שבכתב שצריך ללמדה במראה עיניו בספר, כי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, ואומרו כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, דידוע אותיות 'אֵלֶּה' דשם אלהים ה"ס [הוא סוד] המעשה, ואותיות 'ים' דשם אלהים ה"ס ההבל, וזה שאמר כִּי עַל כָּל 'אֵלֶּה' דייקא שה"ס המעשה יְבִיאֲךָ אֱלֹהִים ודוק.

צִיץ, כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב, וְרָחְבּוֹ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּמֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. נראה לי בס"ד הציץ מרצה בזכות התורה שבעל פה, לכך נקרא צִיץ שמספרו אל"ף רמז ללימוד התורה, לשון אֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה (איוב לג, לג), ולכך היה שֶׁל זָהָב דתורה שבעל פה היא סוד הזהב, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (בראשית ב' יב) וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב וְרָחְבּוֹ שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, שיש לימוד נגלה ולימוד נסתר, מֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, כי תורה שבעל פה אי אתה רשאי ללמדה מתוך הכתב אלא בשמע האוזן, וכמו שכתבו המפרשים ז"ל על פסוק (משלי כ, יב) אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה הֳ' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם.