(שיר השירים ז, ב) "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן", מַעֲשֵׂה יְדֵי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נראה לי בס"ד להכי נקיט לשון 'אמן' כי באותיות אלו רמוז שמו של הקב"ה בכתיבתו וקריאתו שהוא הוי"ה אדנ"י שעולים מספר אמן. גם אמן ראשי תיבות אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן.

"וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק" זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. נראה לי בס"ד בית המקדש הוא סוד המלכות כנזכר בפרדס והוא נטוע על ידי היסוד אשר נקודתו שור"ק. 'וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ' זֶה מִזְבֵּחַ והיינו מ' של מִגְדָּל הוא מ' דְמִזְבֵּחַ וג"ד דְמִגְדָּל הוא ז' דְמִזְבֵּחַ כי 'גד' עולה ז' ולמ"ד דְמִגְדָּל הוא ב"ח דְמִזְבֵּחַ כי ב"ח מספר עשרה ועם נקוד צד"י שיש בה שהוא עשרים הרי מספר למ"ד. 'וְגַם יֶקֶב חָצַב בּוֹ' אֵלּוּ שִׁיתִין, דעל ידי הנסוך נעשה חיבור הוי"ה [26] אלהים [86] שמספרם יב"ק [112] אותיות יֶקֶב.