אֶלָּא הָא דִּכְתִיב: (ישעיה נח, יא) "וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זוֹ, מְעֻלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת, וְאָמַר רָבָא: זְרוּזֵי גַּרְמֵי. נראה לי בס"ד הטעם דזרוזי גרמי מעולה שבברכות, דאיתא בעץ חיים שער פרקי הצלה דאדם התחתון יש בו עור כנגד עשיה ובשר כנגד יצירה וגידין כנגד בריאה ועצמות כנגד אצילות ובזה יובן בס"ד הטעם דהרשעים עונותיהם רשומים על עצמותם והצדיקים זכיותיהם חקוקים על עצמותם דכתיב (תהלים לה, י) כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש פרשת משפטים עיין שם, מפני שהעצמות שהם כנגד אצילות הם העיקר שבגוף. ולכן יוסף הצדיק ע"ה נקרא בשם עצמותיו דכתיב (שמות יג, יט) וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם, וכן וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (שמות יג, יט) אף על גב דהנחנט כל חלקי גופו קיימים. ובזה יובן הטעם דרבינו סעדיא גאון ז"ל בדק להבחין על הבן שהוא בן אביו בקליטת העצם של האב בדם של הבן. ובזה יובן הטעם מה שכתוב בילקוט ראובני פרשת ויחי בשם ציוני על פסוק (ירמיהו ח, א) בָּעֵת הַהִיא נְאֻם הֳ' יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם מִקִּבְרֵיהֶם, דכאשר יוציאו העצמות ויעשו מהם כלים להשתמש בהם יצטערו הנפשות שלהם ולא ימצאו מנוחה ולכן מלכתא אחת תיקנה משיני אוייביה בעודם בחיים קובייאות שקורין בערבי זא"ר וכו' עיין שם. ולכן הנקבה שנבראת מן העצם יהיה בם פעולת האדם יותר מן הזכר כי בקרבה יהיה ההריון וציור הולד ומקרבה יצא ויולד ולכן זו הברכה של זרוזי גרמי היא המעולה שבברכות!