וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו. נ"ל בס"ד, לשון מחולל על המעות, שיחליף בדעתו אות ה"א של בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ באות חי"ת, וכמ"ש לקמן, אַל תִּקְרִי 'בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ' אֶלָּא 'בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ', שיצייר בדעתו חֲרָדָה.

אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. י"ל בס"ד, רמזו לפי דרכם דבר נסתר, והוא מה שאמר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: דְּעוּ לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִתְפַּלְלִים. ופירש רבינו האר"י ז"ל, לִפְנֵי מִי – בינה אימא, ו'לִפְנֵי' ר"ל: קודם, דרמז להם שימשיכו מוחין דאבא, וכנז' בפ"ע ע"ש. וכאן נמי רמזו דבר זה באומרם: מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, כי תיבת 'כֹּבֶד' יש בתוכה בי"ת, ותיבת 'רֹאשׁ' בתוכה א' הרי אותיות א"ב, שהוא לפני מי שהיא אם, והכונה: שימשיכו בתפילה מוחין דאבא בסוד: (בראשית כ, יב) בַת אָבִי הִוא.