Benayahu on Berakhot Daf 43b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עֲתִידִין כָּל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ כַּלְּבָנוֹן. נ"ל בס"ד, הטעם לזה, כי הוצאת שכבת זרע לבטלה הוא חטא גמור! אך הרואה קרי לאונסו זה נקרא טַעַם חֵטְא. וידוע כי הרואה קרי, מרגיש בעצמו רֵיחַ זוהמא של קרי, ואינו נפסק אלא עד אחר רחיצה וטבילה, ולכן הבחורים שגברו על יצרם שאפילו קרי שהוא טַעַם חֵטְא לא טעמו, ונמצא שלא העלה גופם ריח נבאש וריח זוהמא, לכן יזכו שיעלה גופם רֵיחַ טוֹב כַּלְּבָנוֹן. ואמר: כַּלְּבָנוֹן גימטריא חקל, ר"ל, כְּחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, כמה שכתוב: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה (בראשית כז, כז), וארז"ל (זוהר הקדוש ח"א קמב): כְּרֵיחַ חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין. ועוד נ"ל בס"ד, דאותיות נ"ו רומזים לגבורה, כי הם פ"ר דינים דמנצפ"ך ונחלקים לחמשה גבורות כל חלק מספר נ"ו וכמה שאמר רבינו האר"י ז"ל דכל אותיות נ"ו שבסוף תיבה רומזים לגבורה. וידוע שהצדיקים תפארתם במידת הגבורה, כמה שכתוב (ברכות יז:) על פסוק: הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה (ישעיה מו, יב) כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּצְדָקָה וְהֵם נִזּוֹנִין בִּזְרוֹעַ שהוא הגבורה, שגם הגבורה תמליץ טוב בעדם ותסכים במזונם. והנה אותיות נ"ו הרומזים לגבורה הם עומדים במילוי אות נו"ן, והמילוי נקרא לֵב, ולזה אמר: עֲתִידִין בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שעשו גבורה גדולה במלחמת היצר הרע, כמה שכתוב: אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אבות ד, א), ובחורים יש להם יצר חזק, וצריך להם גבורה גדולה וחזקה לכבשו, הנה בזכות גבורה שלהם שעשו במלחמת היצר הרע, עתידין שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ כַּלְּבָנוֹן, חלק התיבה לשתים וקרי בה כְּלֵב נוּן, דהיינו מילוי אות נו"ן שרומז לגבורה, כי כל גבורה היא בסוד שיהיה להם שם טוב והתפארות במדת הגבורה, שהיא רמוז בלב של אות נו"ן.
Les jeunes hommes d’Israël qui n’ont jamais goûté au goût du péché seront promis à exhaler un parfum tel le Liban ; il me semble, avec l’aide du Ciel, que la raison en est que l’émission de semence en vain est une faute complète, mais même celui qui voit un écoulement nocturne involontaire est considéré comme ayant goûté au goût du péché, et il est connu que celui qui voit un tel écoulement sent en lui-même une odeur d’impureté qui ne disparaît qu’après un bain et une immersion, c’est pourquoi les jeunes hommes qui ont su dominer leur penchant au point de ne même pas connaître cette forme atténuée du péché, n’ont pas engendré dans leur corps une mauvaise odeur ou une impureté, et mériteront donc que leur corps dégage une bonne odeur comme celle du Liban ; et il est dit : « comme le Liban » — dont la valeur numérique est égale à celle de 'ḥakal' (champ), c’est-à-dire ḥakal tappuḥin kadishin (le champ des pommes sacrées), comme il est écrit : « vois, l’odeur de mon fils est comme l’odeur d’un champ » (Genèse 27,27), et nos Sages ont dit (Zohar I, 142a) : comme l’odeur du champ des pommes sacrées ; et il me semble encore, avec l’aide du Ciel, que les lettres nôun vav (נו) font allusion à la rigueur (gevoura), car elles représentent les 280 jugements (פר דינים) du nom mancapach répartis en cinq rigueurs de 56 (נ"ו) chacune, comme l’a enseigné notre maître le Ari zal, que toute terminaison d’un mot par les lettres נ"ו indique une rigueur, et il est connu que les justes se distinguent par la mesure de la rigueur, comme il est dit (Berakhot 17a) sur le verset « éloignés de la justice » (Isaïe 46,12) — « le monde entier est nourri par la grâce, mais eux sont nourris par la force », c’est-à-dire la rigueur, qui plaide aussi en leur faveur et les soutient dans leur subsistance ; or, les lettres נ"ו qui renvoient à la rigueur sont contenues dans le remplissage de la lettre nôun (נ), dont le remplissage s’appelle cœur (lev), c’est pourquoi il est dit : les jeunes hommes d’Israël qui ont exercé une grande rigueur dans le combat contre le mauvais penchant, comme il est dit : « qui est fort ? Celui qui maîtrise son penchant » (Avot 4,1), et les jeunes hommes, ayant un penchant particulièrement fort, nécessitent une rigueur puissante pour le maîtriser, c’est donc par le mérite de cette rigueur qu’ils ont manifestée dans la guerre contre le mauvais penchant qu’ils seront promis à exhaler un parfum comme celui du Liban — en décomposant le mot Lebanon (לבנון) en kélèv-noun (כלֵב-נו"ן), c’est-à-dire le remplissage de la lettre נ, qui symbolise la rigueur, car toute la rigueur réside dans le secret d’un bon nom et d’un honneur associés à la mesure de rigueur, elle-même symbolisée par le cœur (lev) de la lettre נ.
אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. הא דלא נקיט אִמּוֹ, עיין מ"ש בס"ד בסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע, ע"ש. ועוד נ"ל בס"ד, דאם היא אִמּוֹ אינו רשאי להשמט ממנה, אם פגעה בו ורוצה לדבר עמו, דמשום כבוד אב ואם אין לנו לחוש להאי טעמא דחשדא דקליש. והא דנקיט אִשְׁתּוֹ ולא סגי ליה בְּבִּתּוֹ וְאֲחוֹתוֹ? ללמדנו רבותא באשתו, דאף על גב דודאי היא מספרת עמו בצרכי הבית, ואפשר שנזדמן לה צורך גדול דאתי לידי הפסד, ולכן יצאה מן הבית לחפש על בעלה לדבר עמו בשביל אותו הצורך, ואם ישמט ממנה אתי לידי הפסד, אפילו הכי יש לו לחוש לחשדא ולא יספר עמה בשוק. והא דנקיט בִּתּוֹ וְאֲחוֹתוֹ גם כן, ולא סגי ליה בְּאִשְׁתּוֹ? משום די"ל לא גזרו שלא לדבר משום חשדא אלא רק בְּאִשְׁתּוֹ, כיון דמצוי ביניהם דברים הרבה בעניינים הרבה של צרכי הבית, ולכן יתרמי טפי שתדבר עמו בשוק, וכיון דדבר זה מצוי הרבה גזרו בו משום חשדא, אבל בִּתּוֹ וְאֲחוֹתוֹ אינו דבר המצוי, כי אם יזדמן לפרקים ועתים רחוקים לא גזרי בהו. לכן אשמעינן גם באלה לא ידבר משום חשדא. והא דנקיט אֲחוֹתוֹ ולא סגי ליה בְּבִּתּוֹ? ללמדנו רבותא, אף על גב דיזדמן אֲחוֹתוֹ שהיא גדולה ממנו וחייב בכבודה, ואם דברה עמו וישמט ממנה ולא ישיב לה תשובה, מקפדת מפני הכבוד, אפילו הכי ימנע ולא ידבר עמה. ונקיט גם בִּתּוֹ ולא סגי אֲחוֹתוֹ, משום דבתו לדבר עמו מצוי טפי מֵאֲחוֹתוֹ.
וְאַל יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, דְּאָמַר מַר: פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. הקשה הרי"ף, מה שאמר תלמיד חכם משאר אדם, כיון שעושה רושם במאור עיניו. ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע כתבתי תירוץ על זה בס"ד, ע"ש. ועוד נ"ל בס"ד, כי תלמיד חכם דרכו להרבות בישיבה שיושב חמש ושש שעות בעסק התורה בהמשך אחד, וידוע דהישיבה ברבוי קשה לחולי התחתוניות, וכמו שאמרו במערבא לרבא אַל תַּרְבֶּה בִּיְשִׁיבָה שֶׁקָּשֶׁה לְתַּחְתּוֹנִיּוֹת (כתובות קיא.). וידוע כי התחתוניות מכהין אור עיניו של אדם, ולכן התלמיד חכם שהוא מוכרח להרבות בישיבה שקשה לתחתוניות המכהין מאור עיניו, אם גם בדבר זה של פְּסִיעָה גַּסָּה לא יהיה נזהר ונשמר ביותר, אז הו"ל תרתי לריעותא בכיהות מאור עיניו, ולכן הזהירו אותו בזה יותר משאר אדם.