רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: מָקוֹם שֶׁמְּגַדְּלִין בּוֹ תּוֹרָה, וְחַד אָמַר: מָקוֹם שֶׁמְּגַדְּלִין בּוֹ תְּפִלָּה. נראה לי בס"ד למאן דאמר שמגדלין בו תורה היינו בית המדרש שיש שם רבוץ תורה דכתיב בה (דברים ל, כ) 'כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ' ולמאן דאמר בית הכנסת גם היא מגדלת שנות חי האדם ומארכת אותם כדאיתא בילקוט משלי על פסוק (משלי ח, לד) 'אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם' מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה באה לפני רבי יוסי בר חלפתא, אמרה לו: רבי, רזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של ניוול הם שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה ואני מבקשת להיפטר מן העולם! אמר לה במה הארכת כל כך ימים? אמרה לו למודה אני אפילו יש לי דבר חביב חני מנחת אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום, אמר לה מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחרי זה וכן עשתה, וביום השלישי חלתה ומתה! ולכך אמר שלמה 'אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם' מה כתיב אחריו 'כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים' עד כאן (וכן איתא בילקוט שמעוני פרשת עקב רמז תתעא). נמצא מכח זכות בית הכנסת יזכה לחיים ארוכים לכן נקרא בית גדול שמגדלים בו חיים ימים ושנים ולכן מסיק תלמודא הכא דרבי יוחנן הוא דאמר מקום תפלה, דאזיל לטעמיה בדבר זה דאיתא בגמרא דברכות (ברכות ח.) דאמרו לו לרבי יוחנן איכא סבי בבבל, תמה אמר לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם 'עַל הָאֲדָמָה' כתיב (דברים יא, כא)? כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר האי דאהני להו.