בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם "הָבוּ גֹדֶל לֶאֱלֹקֵינוּ". פירוש תאמרו בשכמל"ו [בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד]. יש להקשות מהיכא נודע דקאי על בשכמל"ו? ונראה לי בס"ד דכתבו המפרשים ז"ל אותיות בשכמל"ו נגדלים מן שם הוי"ה, שאותיות אלו הם סמוכים לשם הוי"ה במקראות דהיינו אות ב' בכתוב (שמות יד, לא) 'וַיַּאֲמִינוּ בַּהֳ', ואות ש' בכתוב (תהלים קמד, טו) 'שֶׁהֳ' אֱלֹהָיו', ואות כ' בכתוב (תהלים קיג, ה) 'כַּהֳ' אֱלֹהֵינוּ', ואות מ' (בראשית כד, נ) 'מֵהֳ' יָצָא הַדָּבָר', ואות ל' (תהלים יג, ו) 'אָשִׁירָה לַהֳ', ואות וא"ו בכתוב (שמות יג, כא) 'וַהֳ' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם', וחוץ מששה תיבות אלו לא יש אותיות נטפלים לשם הוי"ה ב"ה מלפניו, נמצא באלו נגדלה אותיות השם ב"ה, שגם אותיות אלו המה יהיו קודש שאינם נמחקים, ולפי זה יש לפרש שפיר אומרו הָבוּ גֹדֶל לֶאֱלֹקֵינוּ על בשכמל"ו, כי באותיות יש הגדלה לשם אלהינו בענין קדושת השם. ומה שאמר אַתֶּם תְּנוּ בְּרָכָה, נראה לי בס"ד בְּרָכָה 'רב כה' זה יחוד בשכמל"ו שהוא יחוד המלכות שנקראת 'כה' שבו תתרבה ותגדל.