Benei Binyamin on Mishneh Torah, Fasts Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כדי לעורר הלבבות, כדי לפתוח דרכי התשובה. עי' ח"ס חא"ח סי' ס"ח:
ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות "ובי"ג" באדר. הלשון הזה מורה שט"ס יש כאן ונראה דצ"ל בי"ג באדר ומ"ש בזמנים אלו ר"ל בדורות האלו ולא בימי התעניות שזכר מקודם דא"כ כל ישראל בזמנים אלו וכ"מ הב"י סי' תרפ"ו שהעתיק כן. אך גם לשון בזמנים אלו ל"מ כן וע"ד המ"מ מריש מגילה. יעוי' בפי' בראשית וברא"ש ריש מגילה בפ"י ז"ק לכל הוא מבואר דכבר היה המנהג בימי חז"ל. ועי' במס"ס פכ"א ואולי ר"ל דאף בזמן שיש שלום אם רצו אין מתענין מ"מ נהגו להתענות בכל הזמנים האלו:
עי' ח"ס א"ח סי' ק"ס:
ואפילו שירה בפה על היין אסורה שנאמר בשיר לא ישתו יין. מלשון רבינו מבואר דקרא מיירי בשיר בפה ואילו בגיטין ז' א'. פריך ולשלח לי' מהך בשיר לא ישתו יין ומשני אי מההוא ה"א ה"מ זימרא דמנא אבל דפומא ש"ד קמ"ל. א"כ מ' דקרא מיירי בשיר בכלי. כן שאלני זה רבות בשנים גיסי הרה"ג מ' דובער ראבינאויץ ז"ל האבד"ק פיאנטניצא. ואני נ"ל דמלבד די"ל בפשיטות דבתר דכ' קרא אל תשמח. ממילא בכלל בשיר, לא ישתו יין אף שיר בפה הוא. אבל יו"נ דד"ז תליא אם עיקר שירה בפה או בכלי. דמסתברא דכמו שהיה במקדש. ע"ז נצטווינו שלא לשורר בביתנו. א"כ למ"ד ע"ש בכלי. קרא מיירי נמי בשיר בכלי. אבל רבינו לשי' דפ' פ"ג ה"ג מכלי המקדש דע"ש בפה. ע"כ מייתי מהך קרא לשירה בפה: