Benei Binyamin on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ח הראשונים כל הכועס כאעע"ז. ל"נ ל' זה בשו"מ שדברו חז"ל מענין הכעס. ע' שבת (ק"ה:) נדרים (כב.) וכמדומני שנמצא במדרש הנעלם ¹ ואת"י לציין מקומו. אך גם הוא לא היה בימי רבינו כנודע:
footnotes: ¹ והוא בזוהר תצוה כך העיר הרב הגאון מהר"א מוויען בשו"ת יד אלעזר סי' ל"ב להגר"ץ חיות ע"ש. ואנכי מצאתי זה מפורש גם בזוהר בראשית דף כ"ז: [דפוס ווילנא החדשים], המגיה:
אמרו עליו על רב ****)** תלמיד רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטילה מימיו. ועי' כ"מ ובשו"ת מקום שמואל כ' מדרשא דרב בחגיגה (ה':) והל"ל יותר מיומא (יט:) וסוכה (כא:) שאמר רב דשיחת ת"ח צריכה לימוד ויותר נראה מקורו טהור מחולין (קי"א:) דמדייק מהא דא' רב יהיב טעמא כולי האי לענין נ"ט בנ"ט שאסור. ועי' ג"כ שבת (קכ"ד:) דאמר רב אייתי לי' שותא לכהנא למיתב עלה. ודייקינן מזה דלצורך מקומו אסור ע"ש בפרש"י. כ"כ כבוד אחי הרה"ג המנוח מה' צבי יהודה תאומים זצ"ל: **) המעיין ברמב"ן עה"ת פ' קדושים פסוק ב' יראה שגורס שם רבי חייא, והוא פלאי. המגיה: ויעוין במבוא הפרדר"א להגר"ד לוריא ז"ל מה שהביא מספר נהרות דמשק עשרה מילי דחסידותא שנהג רב. ומשם שאב רבינו דבריו. וגם מש"כ בפ"ד מתפילין הכ"ה ובאמת הגדות הרבה הי' להם לרבותינו הראשונים מה שנאבדו מאתנו: וק"ק מ"ט לא כ' רבינו שגם ריב"ז ור"א תלמידו לא שחו שיחת חולין מימיהם כדאי' בסוכה (כח.) ואולי שלכן דקדק רבינו לכתוב שיחה בטילה ולא כ' שיחת חולין שרש"י ז"ל פי' ש"ח שחוק וקלות ראש ועי' בדברי רבינו בפירושו פ"א דאבות באריכות. וא"ש וממילא שאין ראי' כלל מהך דחגיגה שכ' המק"ש. ועי' רפ"ו דאבות ובמס' דא"ז פ"ה וסנהדרין (צ"ג:): אחז"ר זכיתי לקנות ס' שערי תשובה מהגאונים הקדמונים [נדפס בליוורנו תרכ"ט עם הגהות איי הים להרב חי"מ חזן בהסכמת הגרד"א ז"ל אבד"ק ירושל' תוב"ב] ובסי' קע"ח כ' שם. עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג רב ובתרי' לא יכלו כולהו שמעי' [נראה פי' מי שהוא משמשין לפניו] לאחזוקי בהון וכל חד וחד מנהון אחזיק בחדא מינהון ולא נזכר [גם הרב חיד"א ז"ל בפי' "פתח עינים" לעין יעקב מס' סוכה כ"ח. הביא מה שראה בפרד"ס לרש"י כ"י י' מילי דחסידותא על רב ולא נזכר דבר זה יעוי"ש. המגיה] שם שלא שח שיחה בטילה מימיו. וס' נהרות דמשק לא ראיתיו עדיין: (לא העיר המבאר איי הים מה שראוי להעיר בזה וכמו בכל דברי הס' הנחמד ההוא. ואיד"ש לזכני אבאר בארוכה במק"א): ועיין שבת (קי"ג:) של"י דיבורך של שבת כדש"ח. ופי' התוס' בשם ר"ת שאין לדבר כ"כ בשבת כמו בחול. וכ"כ רבינו פכ"ד ה"ד שאסור להרבות בשיחה בטילה בשבת וצ"ל דבשבת צריך להחמיר עוד יותר. ועיין בפ"ג מסנהדרין ה"ז שכל ב"ד של ישראל צריכין ליזהר שלא לספר בשיחה בטילה. ושם כ' מתחילה ואסור להקל ראש או לשחוק כו':
והוא שציוו חכמים ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידיו ד"ק. אינו מובן קצת דהא לתלמידיו הוא שאמרו כן. ועי' פסחים (ג':) ובהגהת מעשה אילפס להגאונים מפה"י ז"ל שם:
לפיכך לא ימהר להשיב. אבות פ"ה ממדת החכם ואינו נבהל להשיב ויעוי' בהקדמת הח"ס ליו"ד ד"נ בזה:
ולא יהי' א' בפה וא' בלב. פסחים (קי"ג:) ומשמע שם שאפילו אינו בדבר שבממון אסור. שאילו בממון אסור משום לא תגנוב שהיא גניבת דעת. עי' בס' החינוך ועי' בב"ר בפ' וישב בפ' ולא יכלו דברו לשלום:
לא יהא אדם בעל שחוק כו' ולא עצב ומתאבל. עי' סנהדרין (נט:) דא"ל ר"א לר"ז יארוד נאלא ע"ש בפירש"י. והיא היתה מדתו של ר"ז. עי' נדה. (כג.) ע"כ הביאו ר"י לר"ז לידי גיחוך. ועי' ברכות (ל':) ובנדרים (נ':) יומא דמחייך בי' רבי וכו':