מ"ע להתפלל בכ"י. הרמב"ן ז"ל השיג ע"ז. עכ"מ. ובצל"ח כ"א א'. וילה"ר לד' רבינו ז"ל מהא דבהכנ"ס פטור ממזוזה לפי שהוא קודש. כיומא י"א א' ופ"ו ממזוזה ה"ו. ומה קדושה איכא בבהכנ"ס מה"ת אם אין שום מצוה לתפלה. א"ו דעיקר תפלה היא מדאורייתא. וא"כ הוי עכ"פ מקום מקודש. אף דמקום התפלה ובעשרה הוא דרבנן וע"ש י"ב א'. ומש"ל פ"ו מיסוה"ת ה"ז בס"ד. ואולי דכיון דעכ"פ מדרבנן הוא קדוש אינו דומה לבית. דהוא רשות בעלמא. וכה"ג ע' ברכות י"א א'. כי דרך מה דרך רשות. ומתמעט אף עובמ"צ דרבנן דפטור וכמש"כ במ"א בס"ד. וה"נ דרשו במנחות ע"א א' קצירכם ולא קציר מצוה ומתמעט לקוצר מפני האבל ובהמ"ד. וטובא כה"ג:

והכל יהיו מתפללין נוכח המקדש. לחד פי' שבכ"מ צ"ל שיהיו ע"ש. ומ"ש מברייתא דר"א בשריה"ג שזש"ש עבדהו במקדשו. לע"ד שם כפשוטו על עבודת הקרבנות שבמקדש. ועד לזה הספרי פ' עקב. ע"פ ולעבדו בכל לבבכם עש"ה. אבל דברי רבינו נ"ל משלמה שאמר והתפללו אליך דרך ארצם. משמע לו לרבינו דהיה כבר דבר זה בימי מרע"ה. ואתא שלמה ואסמכיה אקרא. וע' ברכות ל' א'. ובירושלמי שם ספ"ד:

עי' כ"מ ולח"מ כ' שפסק כריב"ח וע' ירושל' פ"ד דברכות דריב"ל גופיה א' תפלות מאבות למדום. משמע מזה דלדורות לא תקנו האבות רק חז"ל תקנום ואסמכום אקרבנות. וא"ש דל"ק דריב"ל אדריב"ל. וע' פ"ט ממלכים ה"א. מבואר בד' רבינו דפוסק כריב"ל. כ"כ לי ש"ב הרב המאה"ג מהר"ח נ"ז שי' [הוא כעת הגאבד"ק זידיק בזאמוט]:

וכן התקינו שיהא אדם מתפלל כו'. ברכות ל"א א':