Benei Binyamin on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טהרת ידים כיצד כו' עד הפרק. הוא כמו נט"י במקדש. שהכהנים מקדשים ידיהם כן. כמ"ש בחולין ק"ו ב'. ובירושלמי פי"ב דיבמות ה"א והכל דין אחד הוא. ע"ל פ"ו מברכות ה"ב. וא"ש דברי ש"ב בעל שו"ת ושב הכהן מ"ש לישב ד' רבינו. מהשגת הראב"ד ה"ג. וקושיית הקובץ אינה כלום ע"ש. וע' נוב"ת חא"ח סי' ק"מ:
וכבר בארנו שעזרא תיקן. ע' כ"מ וביותר תקשה מברכות י"ח ב'. ע' תוס' ב"ק פ"ב ב':
ע' ירושלמי פ"ב דשבת ה"ב מש"ש לא אמרו אלא מפני כה"ש שלא תאמר מפני שר"ר טעון הרחק ד"א וכו'. ואולי מ"מ ראוי להרחיק ממנו כמו ממורייס:
ע"ש בהגמ"י מש"כ דאפי' בד"ת אסור והועתק כן בא"ח ס"ס צ"ב. וק"ל טובא משבת ל"ג א' ומיבמות ס"ד ב'. אלא דגם בל"ז קשה איך לא חששו לסכנתא דחמירא מאיסורא וכחולין ט' ב' והרי אין לך דבר שעומד בפני פ"נ ומקרא מלא דיבר הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם ובשכיח הזיקא ל"ש ש"מ א"נ כפסחים ח' ב' וכ"מ. ולדברי הגהמ"י תקשה ביותר דכיון דאסור ל"ה תו מצוה. ועי' ג"כ בכורות מ"ד ב' ופ"ד מדיעות ה"ה וצע"ג. כאאמו"ר ז"ל:
מש"כ הלח"מ שהשמיט רבינו. לא זכר הא דלקמן רפ"י שכ' להדיא:
בכ"מ ד"ה כתב, דהא איכא לפרושי כצ"ל: