וימנע בשמחת יו"ט ולא יהא לו פנאי לאכול. מזה ראינו טעם חדש לאיסור מלאכה ביו"ט דהוא שלא ימנע מלשמוח וילה"ר מזה לדברי אא"ז הלבו"ש ז"ל בא"ח סתקצ"ז דמי שמתענה ביו"ט אסור לו לבשל לאחרים ובדרושים כתבתי בס"ד סייעתא מקראי דפ' יוה"כ שמתחיל במלאכה ומסיים במלאכה ובאמצע אזהרת העינוי כי כל הנפש אשר לא תעונה ולשון כי אני מדוייק ולהאמור א"ש דבכל יו"ט כ' כל מלאכת עבודה ל"ת והיינו שלצורך או"נ הותר ורק מלאכת עבודה נאסר לז"א דביוה"כ כל מלאכה ל"ת לפי שכל הנפש אשר לת"ע ונכרתה א"כ ל"ש להתיר משום צרכי או"נ ובזה א"ש קו' התוס' מ"ק י"ד ב' ד"ה ממנעי ע"ש ונ"מ מזה א) דגם נשים חייבות בשמחה כאנשים ועי' שו"ת רע"א סי' א' ובהשמטות ב) דאף בר"ה שייך מצות שמחת יו"ט כמו בכל יו"ט ועי' שו"ת ש"א ובחידושי ריש ביצה ה"ר נחמדת מסוגיא דשם בס"ד ועמש"ל פ"ו הי"ז בס"ד:

אינו לוקה כו'. א' דמבשל נבילה וטריפה לוקה וע' לח"מ ובירושלמי פ"ז דשבת ופ"א דביצה דר"י ורשב"ל נחלקו בזה ולריו"ח אין לוקין וע' נוב"ק א"ח סכ"ט ובמש"ל פ"ה מיסוה"ת ה"ח בס"ד בשם הנו"ב א"ש קצת ואכמ"ל: