[אלא זה חובה א' אנשים וא' נשים. ע"ל פ"ג משב"ע ה"י] ור"ל דמשם מוכח כן דהוא חובה אף אם א"צ לאכילתו מהא דצריך להדליק ביוה"כ שחל בשבת. ול"נ די"ל ג"כ בק"ו מקידוש היום עי' מגילה כ"ז ב'. פ"א מכרה כיפה שבראשה והביאה לי יין לקה"י וא"כ ק"ו לנר דנר עדיף מקה"י. ועי' בפ"ז מחו"מ דמבואר בד' כוסות הדין כן מהמשנה והרי קידוש היום הוא מד' כוסות וק"ו לנר וכן ילה"ר מהא דאין מדליקין בעטרן מפני כה"ש שמא יניחנו ויצא. מ' דאף בלא סעודה הדין כן דהא קיי"ל דיכול להתפלל ש"ש בע"ש כמש"ל פ"ג מתפלה ה' אך מרש"י שם מ' דמשום סעודה הוא שצריך נר לשבת ע"ש ואולי ס"ל דאף שמתפלל מ"מ אסור לאכול עד הלילה. וע' או"ח סרס"ז ובמג"א שם וע"ל פכ"ט הי"א וכמש"ל ה"י דחובה לישב אצל הנר מ' אף שכבר אכל ומוכרח כן מדנר ביתו עדיף והרי יכול הוא לאכול מבעו"י או להשלים סעודת הלילה למחר. עי' תוס' פסחים ק"א א'. ד"ה ובקידושא ואולי יסבור רש"י ז"ל דאין הלכה כרשב"א בפסחים נ"ג סע"ב. ורבינו פ' כן ע"פ הירושלמי שם שמבואר ההלכה כוותי' ואה"נ לרש"י דאם אוכל מבעו"י הדלקתן הוא רשות וי"ל בזה רב ור"ה לשיטתייהו עי' היטב בגמ' כ"ה ב'. ובברכות כ"ז א' ב'. ופסחים ק"א א'. והדבר מובן להמעיין היטב:

וחייב לברך. מש"כ הגהמ"י מד' ירושלמי פ' הרואה ועי' הקובץ. ואני לא מצאתי שם דבר לפנינו:

[עי' לח"מ ובימיו לא נדפס שטמ"ק לכתובות ואנחנו זכינו לאורו. ושם דף י"ג מביא דברי ר"ת דבאמת לא חזרו כלל חכמי ישראל ע"ש והובא בהגהות הגרע"א ז"ל בפסחים צ"ד ב'. ובזה א"ש ד' רש"י ספ"ב דפסחים ע"ש בהרא"ש]:

מפני שהוא מוקצה. לפז"ק דלא פריך מידי בפסחים י"א א'. די"ל דהתם הוא איסור דאורייתא משא"כ הכא במוקצה דרבנן לא חששו כ"כ. ואולי י"ל דבאיסורי שבת דחמירי שאני. עמש"ל פ"ב ממילה ה"י בס"ד. וי"ל דפריך לריו"ח בערובין פ"ו ב'. אולם דברי רבינו הם ע"פ הירושלמי ע"ש פ"ב ה"ד שמבואר הטעם משום מוקצה. וע"ש בגה"ש:

[חל מו"ש. עי' לח"מ פ"א מחו"מ ה"ז ד"ה אבל]: